אז זה ספרי על חבילת הלימוד שלך בימים. על מה? ביוגרפיה, זאת אומרת, עליך התחלתי כן לחוויה לחוויה שלך פנימית, אבל מה זה נותן לי? על מה זה היה בכוונה שאלה פתוחה כזאת. אוקיי, היא מעלה הרבה ותאנים ממה ש מה זה בשבילך? כאילו, אז קודם כל, זה לימוד שאני מאמין אדוק. אני מרגישה את הכוח של מורשת המשפחה שלו אני יכולה להרגיש ממש מופרת ועמוסה זה יכול להיות בגוף שלי, זה יכול להיות בדפיקות לב או בכאב ביתנו. היכולת הזאת לעצור ולזהות ולהשתמש בכלים של הלימוד, אפילו להתפלל את הודעה גבוהה שתגיע גם אני לא מצליחה. כרגע אין לי ממש מציינות הלימוד מבחינתי כן, איך הגעת לזה? כאילו, אם כבר אז ללימודי. את ממש צעירה. הגעתי אליו ובגיל כבר עבדתי כאילו כבר עשרים. כאילו השתחררתי מהצבא ועשיתי פסיכומטרי ומתוך כדי עבדתי אצל אבא שלי ביהלומים ולא סבלתי את זה והרגשתי שאני באיזה מרחק כל כך זה עלי. ואז פגשתי חברה מתווכת שאמרה לי תקשיבי, יש לי לימוד בשבילך, לקחה אותי לנחלים לאיזושהי מורה חברה. מצבך מתווכת יהלומים החילופיות שהכרתי בבורסה ואז הכרתי לראשונה את הלימוד, נכנסתי לקבוצה שלומדות הרבה שנים לא הבנתי כלום, אבל הרגשתי שאני כאילו נוגעת דוברת במשהו שהוא שייך פי. אבל שאין לי. אין לי שום הגבלות. היום, הקריאות מנחות בפריז. הייתי להסתכל. אני לא מבינה. אפילו אני לא ידעתי אפילו מה הן אומרות מרוב שזה היה לי. כאילו אני אני אפילו חושבת שמי שישבה שם והקריאה הייתה בערך בגילי היום. וזה היה נראה לי רחוק ממני שנות אור, אבל כמו ממש מדבר אליי, שייך בי. קשור זה מאז עברתי לא מעט מורים, חיפשתי כזה, וגם עשיתי את סירות והם כשהתחתנו. היינו בני גיא ואני. וגיא למד אצל מורה שקראו לו שלום. כן, יש לו מסחרית. כן, וגם אני למדתי אצלו. ואז בגיל, כשהייתי בת, ולמדתי, אבל באתי. הלכתי לו כאילו ועדיין לא הבנתי כלום. אז זה וזה חתיכת לימוד להיות בו כל כך הרבה שנים ולא להבין כלום. חילוץ כזה קלטתי מושגים, אבל הרגשתי שאני מאמינה למשהו, אבל אבל הוא עוד לא מתרחש בחיים שלי. אני לוקח, יודעת מה לעשות איתו, וכשהייתי בת עשרים מחממים קצת לפני גיל. הייתי בהיריון ראשון עם הוריי, הלכנו להכנה רוחנית על פי ימינה, היא ישבה איתנו, תלמידה של ימים. הכורים לדרור תאטי, וזה ישבה איתנו שלוש וחצי שעות ולמדנו התחנה. וכשיצאתי מהלידה של הורים, כאילו כמו היום, יש לי צמרמורת. כשאני נזכרת בזה אמרתי לגאן מאמינה לאישה הזאת ואני הולכת ללמוד, ועכשיו אני גם עכשיו. אני גם יודעת על מה היא מדברת, ואני לא זוכרת את המילים שלה היום היה להיות רגע בת כמו שומרות עליי, לא חוששת, מצהיר שעבר ולא דואגת לציר שיבוא אלא בהתאם למתרחש. ואני מגיעה לה על ידי הראשונה בפתיחת שמונה וחצי ולא יודעת שאני יולדת כי אני בתודעת נצח ואני מרגישה שאני נוגעת בשמי ואני ואני מרגישה מלאכים יורדים ואני מרגיש את הברכה שיורדת לעולם דרך כלי הלימוד, ממש כאילו היתה אומרת מקבלת אותו רק בשמחה להיות לו דרך התנגדויות אלא רק להתקרב. זוכרת אותי מגיע ציר ואני אומרת הטבע אליי ואני באה אלייך. אנחנו מתקרבות כאילו זאת העבודה הראשונה האמיתית שחוויתי. כאילו אינטנסיבי, מטורף כי לידה ואז גם התמסרתי לאלימות. הבנתי, הוד השרון אצל מורה שקראו את העלייה וגם המורה הראשונה, הוראה ישירה. לי לא למדת כלום, כאילו יש לך רק בלאגן כשאני רואה את זה בצחוק, כי זה לא באמת לא למדת כלום. אבל ואני בואי אני שמה אותך ומתחילות. ישבתי במשך שנה ולמדתי את ההכנות, וזה היה לי כלב, כי ב סוף סוף מישהו כזה התחיל להנחיה, אך בצורה מאוד בהירה, הדרגתית, מתיישבת אליבי את מה שלא הבנתי, כי כאילו קפצתי שמונה שנים קדימה, תיקון מול ההורים לזוגיות. רגע, אבל אה, אבל אני לא יודעת מה זה תיחום. דברו איתי כאילו חדד כן, ויצרני סל. אז איך הם? איך זה משפיע? כאילו הסל הזה איך, איך זה? את רואה את זה מתיישב כאילו הלמידה הזאת אפילו על פי סדר או של המושגים הזה? איך זה כאילו פתאום גרם שזה ישפיע על החיים שלך כאילו את קודם כל זה היה ברמה שלי, כאילו פתאום הבנתי פתאום פתאום זה התבהר לי, אבל אני גם חושבת שזה מאוד קשור בחוויה של הלידה. הרגשתי שאני מאמינה, כאילו שיש לי איזה אמונה בלימוד ואני יודעת שהוא פועל. הוא פעל קופלי באיברים כאילו עבר דרך הגוף שלי, כאילו, כאילו, איך את זה ב מורגש? איך זה איך זה כאילו מה שחשבתי, כאילו הרבה זה אחד. זה כאילו הלימוד סקאלי, כאילו משפיע בסוף על הדברים היומיומיים. כאילו, אבל יכול להיות שאת חווה את זה אחרת. כאילו, איך כאילו ברור, ברור שאנחנו חובות את הלימוד אחרת. לכן הלימוד האישי כן. לכן לכן יש עניין מאוד גדול שם, שמי שמעביר את השיעור הוא לא יהיה העניין בשיר, כי כל אחד מאיתנו חווה את הדברים באופן חר ומקבל מקבל רשמים אחרים, וצריך לעבוד עם הרשמים האלה, כי אנחנו לא אותה. תודה. אנחנו לא אותו תדר, אנחנו לא אתם חיים. איך זה פועל? קודם כל, זה לא פועל באופן שכלי של של ידיעות, אלא זה פועל באופן הכרטיס. כלומר, מכיוון שזה לימוד רוחני, אז אם לא בכלי השכל הרגילים של ניתוח, אלא פועלת שם גם איזושהי אמונה. זאת אומרת, אני לומדת משהו, ואני כמו מניחה לו לשכוח לשכוח. אני סיפרתי לכם לא פעם ולא פעמיים. כשהייתי מגיע לשיעורים וטליה אתה אומרת לי שיר 'תירגעי מאוד כותבת כל היום מלכות, כאילו את ניל חומר. מה זה המקום הזה שכל היום לומד באיכות? זה מקום שחונקת התיקון שלו ואומר שאם אני לא מתוקנת עכשיו, אז אוי ואבוי. ואחד הדברים אני חושבת שהם הכי עבודה שלי כל החיים. ואני ברוך השם, גם זוכה בפירות. אבל זה גם תמיד המאמן שלי, זה לא להרוג אותי על השגיאות שלי להגיד אוקיי, שגיתי כמו שאני זה טוב ואני רוצה אחרת ואני מתפללת אחרת, אבל אני אוהבת אותי כאילו את מוכנה להגיד אחים אליי הזה כי גילית על עצמך. את מרגישה שזה כאילו מיני מלא מים, כאילו לא ידעת שנבנה את משהו חדש או שכאילו אנשים וואו, יכול להיות גם נגיד באיזושהי דוגמה ספציפית. כאילו אני יכולה להגיד שעכשיו אם אני אקח דוגמה ספציפית ב יתבררו לקראת העבודה. השאלה ובהחלטה לחזור לשדה של חינוך, ואני עצמי חמישית כדי ללכת דווקא לחינוך בעל דופק. היו כאן הרבה מאוד מדהים את הכרטיס שעזרו לי בהחלטה. תקשיב, לאחרונה קיבלתי הרבה מאוד הצעות שהיו מאוד מפתות ומעודדים, כמו לנהל בבית הספר של הבנות שלי כמו להיות יועצת בתיכון עם כזה צומח עם גישה שכזה ולהוביל את הגישה התיישבותי כאילו כל הדברים שהם מאוד מאוד קרובים ללב שלי ולמי שאני והיכולת להגיד להם לא מאוד מאוד קשורה לזה ש אני מבינה איפה אני רוצה לרכוש את קלי, אני רוצה לקבל את השפה והם ואני מרגישה שהאלימות נורא נורא הבהיר לי מה אני רוצה ולא מה נשמע טוב אם אני נראית טוב, כאילו אפילו בתוך הבחירה ושווים וזאת הקלטה שהיא ממש בינינו, כי אני אשמח שהיא תרד. רצף? כן, אתה יודע, כפי של כאילו, להוביל בית ספר צומח להיות המחנכת הראשונה בבית ספר צ'ון איך המון המון עיניים לסקוטר וזה להוביל מהלכים זה להתקדם לתפקידי ניהול מאוד מאוד מהר. ואמרתי לו אני רוצה להיות על מדי עכשיו אני רוצה להיות לומדת להיות כאילו מחנכת מובילה, אבל אני מחפשת רגע, זקנות, שבט אני רוצה לינוק חוכמה ואני מרגישה שהלימוד מאוד עזר לי לא להתבלבל טוב, נשמע טוב. מתלבש לי על הגיל שלי ועל מי שאני כבר צריכה, אלא מה? אני רוצה מאה בזיקוק שלי פנימה. טוב לי ונכון להיום ויכולת ללכת לדוגמה בבית ספר חילוני שדובר בהמון מובנים שפה מאוד מאוד אחרת משלי. אבל להבין שאנחנו תשתית יושבים על ערכים מאוד מאוד דומים ולדעת להגיד אוקיי, זאת קליפה וזה פרי, זה ממש פירות הלימוד וזה ביטחון במחשבה האישית לדעת להפריד עיקר ותפל ומה עומס פה בשבילי ו מהמהות וגם לחשוב מה נכון לבית שלנו, מה נכון לי היום? מה המינון הנכון, האם אני רוצה שבעים אחוז משרה? רגע יציאה מהבית? או שאם אני רוצה עשרים אחוז משרה איפה פה יושב כמה אני מרוויחה שנה בתוך המערך, כאילו של המון המון דברים שכזה. חשוב לי להיות חלק מפרנסת הבית. באופן כזה חשוב לי להתפתח במקום הרגשי, ככה. איפה הבנות שנמצאות? האם האם אני בשאלה לצאת מהבית, דוחים היריון נוסף? כאילו המון המון שאלות שעמדו על הפרק ששו ומביניהם לאוזניך בלבד, אבל כאילו תחשבי איפה, מה בכלל אנונימי מכניסה ש? זה לא שאין הרבה ספקות, יש המון המון ספקות, ואני מרגישה שככל ש כאילו מאורי גדלה, נכנסים לשם הרבה דברים מורכבים להתמודדויות, אבל זה יכול להיות מאוד בהפרדה ממה שאני מבינה. כלומר, את יכולה להרחיב על המקום הזה שלי מולה, ילדים, כאילו, כאילו, איך זה קשור? כאילו נגיד הלימוד? האם זה משפיע? כאילו הגידול כזה ימים היא לא המקור היחיד שאני יונקת ממנו כשזה מגיע לילדים. זאת אומרת, יש גם הגישה התקשרות התפתחותית שלמדתי מאוד לעומק בקרת תקשורת בקרבת. כשאני חושבת שהם מאוד מאוד משלים עם אותה וגם נתנו לי כלים פרקטיים יותר. חושבת שברמת התמדה וזה מקום שהרבה הרבה מחזיר אותי ללב. למה חשוב כאן? אלא אם אני בת שלושים? כי בת שלוש הייתי יכולה רגע לקחת מידת רוכב כרגע, לקחת צעד אחורה, אפילו רגע, רק לשתוק. לא הצלחתי להגיד תלמידים הנכונות, אבל רק לשתוק רק לו להמשיך ולגלגל את זה קצר שבמובן הזה אני חושב ששתי הגישות נורא שזורות אצלי, כאילו אחת בשנייה ביכולת. לדוגמא, נגיד, אצל יופי זה נקרא גשר. יכולת להגיד רגע, אני יכול לשמוע יותר. אנחנו עוד מעט מרגה ואז אני אוכל לשמוע כאילו אז הפרקטיקה היא מאוד נהיו פלילית. אני חושבת שאמהות יהיה ממשאית של שיאשרו הריבה. ואני אנחנו זה אני בא. וגם הרבה עולה לי המשפט בעיקר עכשיו בחופש, כשזה לפעמים אינטנסיבית ברמות שהם. זה משפט שאומרת מהי טבעה עם עצמאי מבוקר. אם אני קם בוקר אני שואל את עצמי שיר אחד היטיבה עם עצמך. את הופכת להיות אמא שיש לה מרחב פה כשהיא מרגישה נבוכה, כי לפעמים אני קם ואני לא מתחילה הבוקר שאני כבר נחנקת ורגע, כאילו, איך אני מפנה מקום עכשיו? לפעמים המקום יכול להיות כוס קפה. זאת אומרת, זה לא שזה רק בעולמות רוחניים עם המקום הזה, כזה לשבת ולכתוב ולהבין שאני כאילו עשינו משהו מהמם ביחד. אז אני רגע שצריכה הפסקה כדי לחזור אליכם. כאילו אני להבין שניתנה היא לא רק החוצה, נתינה היא גם לטינה אליי וכזה להרחיב את מימדיה. הנתינה אליי שלו הוא את רוצה לרקוד? מהמם. אז איך את עושה את זה השנה? כאילו כמו שהוא דאג לך הוא הכי מושלם לבנות שלך שיש בו את המוסיקה האיכותית המורה המקצועית אחד דואגת לאח לכזה וזה לא העדיפות שלי. זאת העבודה שלי, כאילו לנוע לשם. הם בעצם מאוד מאוד נוכח בשדה של סוגים, כאילו, ממש, ממש, ממש אני מאוד כאילו שזה, אה, שכאילו אלה המפתחות אין מערכת. כן, זה לא הופכת את מערכת היחסים שלנו לקלה. נוחה, פשוטה זה לא, אבל זה מייצר את זה מטה כזה אותי של אנחנו שונים וזה בסדר שיש לנו צורה אחרת. אנחנו לא אותו דבר למה שמניח אותנו כאן ביחד? זה האהבה שלנו. ברצון שלנו נראה כאילו זה זה תשתית רוחנית שמאוד עוזרת להתגבר על פערים, כי יכול להרגיש נורא רוחני להיות כזה טוב. אני רוצה שהבית שלנו יהיה כזה, כן, אבל אם הוא לא ככה, כאילו, האם אני יכולה להיות כזאת גם אם אף אחד לא רוצה לצאת איתי לתפילה? האם אני יכולה ללכת לבד התפילה ואת נורה בשמחה שם, או עד שלא כולם הצטרפו אליי כאילו שתי מים? המשפט שאומרת רק שעליהם יצביע את נפשך כאילו וזה זה עוד ועוד אפס כמה כזאת להיות ב חלקיות ולראות אותם מבורכת. כאילו לראות את החלקים שלי מתייצבים ומטבחים ולצידם יש עומסים, עבודות תיקון כל החיים כאילו זה לא מבטל את זה. אני לא מדברת על זה הרמוניה ושלמות אלא פשוט הפרדה בחלקים שנבנים והם ברוך השם חזקים וטובים. ומבינים לחלקים שצריכים חום תיקון האהבה וכאילו שאפשר וככה לקחת מפה לפה כדי להזין את אותם חלקים חסרים חשים כאילו כן, אז זה המון נוכח כאילו, זה ממש מה עשית איתה? רק תשמע אותך ככה. באמת? כן, כן. מוכנה לדבר קצת על המלכות? כאילו, מה המקום של המלחמות בלימוד שלך? איזה השפעה יש להם? שאלה טובה. כן, רציתי שתקראי גם מלאכה, אבל, כאילו, אם היא מתאימה מוכנה אחרי שכאילו זה גם לא חייב להיות הערב פשוט, כאילו, נגיד לצלם איזושהי מנכה שלך ואשלח לך ולשלוח לי אם זה משהו שקשור, כאילו, איכשהו לילדים, כאילו, זה יכול להיות הכי טוב וזה יכול להיות ממש אבל זה גם לוחם וזה משהו שלא יודעת איזושהי העבודה הפנימית שהיתה עכשיו משהו כן, אקשן של הילדים. אוקיי, עכשיו רק רציתי לשאול המנחות כן, כן. אז קודם כל, זה כלי שהוא כשהוא נגיש ולא נגיש כמה מאוד נגיש טי בפשטות כשסו הארי הוא לא נגיש לי על הסדר שלה לשבת ולכתוב אומר לך אני חושבת שאחת המתנות ולהיות מלמדת ימימה את זה שאני לא יבקש משהו שאני לא עושה בעצמי אני, אני אני, אני, אני אני חושבת שזה אחת הכאילו היכולת להיכנס בסדר בתוכו זה כי אני אני עובדת עם חומרים כן, אני אגיד שהרבה מהן אחות שאני כותבת, מאוד קשורות, הבנה והבנה. מתפתחת הבנה והבנה מתפתחת כאילו שלם. יש לי קלסר של כל חומרים, ואני אוהבת לפתוח אותו ופשוט כזה לשבת על חומר, כאילו לקחת איזושהי עסקה ולפרק אותה ולפרק אותה עוד. לפרק אותה עוד. כאילו הם. אני הולכת עם חומרים כאילו הממ. הם כאילו הם הם נגלים בית כזה. זה כאילו מתעורר, ואני חושב שזה כזה קצת כמו חדר הסודות, ברי פוטר, כאילו זה איזה יומן כזה שכאילו אני כותבת אותו, אבל הוא כותב אותי כאילו אני מגלה עליי עוד ועוד חלקי נפש, נפטרים עוד ועוד את זאת שנפגעה, ואפילו עכשיו לא מוכנה להרגיש שהיא נפגעה, כי כבר לומדת כל כך הרבה זמן. אחד נפגעת, קובע ההסכמה הזאת להגיד רגע, נפגעתי, ממש נפגעתי כאן ולקבל אותי נפגעת ולקבל אותי ב חלקיות. לקבל אותי סוערת, לקבל אותי חרד, כאילו לקבל את כל החלקים שמבקשים חום ושאני דוחה אותם. אז אני מרגישה שהסוד שלי במרחק עוד ועוד לאזרים לשם חום. כאילו מבחינתי זה הסיפור. כן, ולפעמים זה אפילו כאילו, את זה אני מרגישה שיש משהו שמתבהר שם במלאכה, שכשאני כשאני נותנת לעצמי אותה בנדיבות, הוא כבר הופך להיות שלי. כאילו אני אני חושב שמשהו שכזה עבדתי והבאתי, והבאתי באמת איתי, אני ומתישהו הוא כאילו הוא זהו, כאילו זה לא לא יודע, עבודה לנצח על כל תחומי החיים. חושב שיש בזה כזה. יש גם את פירות עמלי, כאילו יש כזה. הנה טק הנוצץ, זהב כזאת שנפתחת. וכאילו הנה הבנתי מה שהבנתי משהו עומק על עצמי. אל לה לקחת חלק ש הוא מדבר. מדבר אלי תקופה וכל הזמן תודה רבה. נכון? כן, כן. וזה וזה מוביל זה אני יכולה גם לינוק מאוד חלקים, אבל יש לי איזה לאיבה כזאת, וגם וגם אני יכולה כבר לעזוב את החלק ולהמשיך עם עם התגלגלות של מה ש של מה שכתבתי והם אני מרגישה שבפשטות זה מכבר אותי לעבודת השם שלי ולאמונה בטוב. אני חושב שכזה כשאני שונאת את העולם זה בדרך כלל מגיע ביום הראשון של הווסת, אבל כשאני רואה רק כאילו, באמת, אני יכולה להסתובב, החווה, לראות, נגיד, ילדים, תראי טלפונים אך אתחיל לבכות כאילו אני מרגישה את זה. וגם מתוך ההיכרות שלי עם יופי, אני יודעת כמה רגישה ילדי הרגישה. הייתי איזה מבוגרת רגישה, כאילו יש לי גם ריידרים מאוד מאוד כאילו שגם למדו להגן על עצמם כאלופים זה יותר מדי, אבל אני חושב שיש משהו בזמן של וסת שהוא נורא נורא חשוף. העצבים שלי חצופים ואני מאוד, בפשטות, קולטת את כל מה שלא עובד בזמן של צער עמוק שקשה לי לדבר אותו מרוב שהוא כואב לי והיכולת לכתוב שמאחד ולהטמין את זה לתפילה. אפילו להסכים לכאוב את זה בלי לדלג, לקנות לי שמלה, כאילו לעשות את כל מה שהיא המסכת. אני חושבת שאחד הדברים שימים הנצלני במתנה זה יכולת לעצור ולהגיד אני מצטרפת אלי, אבל באמת גבוהה. ואני חושב שזה כמו עוף חול שעולים שם תכנים שהם ראויים להתייחסות. אולי לא כדאי לדבר עליהם, כי כשניסיתי לדבר עליהם בווסת, גם שרפתי את הבית. אבל אבל הם ראויים להם. הם ראויים למחברת שלי. כן, הם ראויים לכתיבה, הם ראויים לעיבוד. לפעמים אני יכולה לכתוב ולזרוק לשירותים. זאת אומרת, לפעמים זה כל כך עוצמתי שאני לא רוצה שיישאר מזה. זה אחר כרגע, אחרי ש אחרי שהוצא. אבל זה משהו שצריך לצאת. זאת מרגישה זה להוציא את זה. זה כאילו לכתוב את זה. זה ואז הרבה פעמים זה בעצם טרום אליך. זאת אומרת שהרבה פעמים מתוך הזדקקת מרחק, ופתאום אני אומרת אני זקוקה לי אני מבקשת את כואב לי ש אני אולי נראה לי ש במקום לשלוח לך מלך, אני מעדיפה לשתף במשהו. כאילו, כי זה ש אלי לא נסכן. אני הרגשתי ממש קושי גדול כזה מול מההווי והגביע המזכים וכאילו ויש לי המון אני כאילו גם גם את חיילנו. זה וגם כי עלייה של אני לא מאמינה. כאילו אני לא מאמינה שזה מנצח אותי. הדבר הזה כאילו ו אחרי שהרגשתי שזה שורף אותי ואני כל כך עשיתי, כתבתי, כתבתי, כתבתי, כתבתי על מאד למהומות וזרקתי וזה האלים. ואני מה אני מבקשת ואני שאלתי לדבר הייתה תוך כדי להודות לי בחיים. ההורים לא ראתה אותי בוכה, בוכה, בוכה, בוכה ואת למאור היא הדבר הכי יקר בחיים שלי. וכשאני אומרת לך על זה ועל זה לא איזה כי ככה וככה ואני מאחלת לך להיות צדיקה כמו האמהות שלנו, אני לא מאחלת לך להיות כמו אחת, שתיים, שלוש אני מברכת אותך. שתגלי את הנשמה שלך ותרצי עוד ועוד ועוד מזה אני מפחדת ש ככה וככה, וככה אני מבינה שזה נורא המסכן. כאילו יצא לי משהו קשיש כיף של הלב שלי, אבל הוא היה צריך לעבור שלנו עיבוד, כי אם היא הייתה מקבלת אותי בגרסה הראשונה, חושבת שאמא שונאת אותך, חס וחלילה לא היתה מקבלת את זה. מראה נורא, נורא כואבת. עכשיו זה לא שלי. התלבטויות קשות כנגד פסחים, והן יכולות לשמוע אותי כאילו אבל היכולת להגיד רגע מה בוער בי ומה כואב לי כל כך שיש להן בימים החלק שנקרא זיהוי ויצוא. הסערה הזאת, יש לך אחת, שתיים, שלוש וארבע זה לא אותו דבר אם אני אתחיל לפרק וראה אותם, במיוחד תחילית קרב עליהם. ולאט לאט אני לשה את החלקים החסרים שלי, את הכאבים שלי, את החסימות, את מה שלא קיבלתי, ואני מבקשת לתת את מה שקיבלתי. ואני לא יודעת לה, כאילו כל מיני מקומות שהם מבקשים ריפוי, אבל הם קודם כל מבקשים ריפוי דרכי, והם לעולם לא ייפטרו מלמעלה. ואני מרגישה שאם אמא מזמינה אותי עוד ועוד למסע הביתה פנימה, מה כואב לך, מה תרצי? ועוד גם למעלה אני משהה שהלימוד מכוון טי לתפילה ודייק את מקום הבלימה הקשה. על מה אני מודה ממש? איזה נקודות אני מכירה עליהם. תודה שיתחזקו בי ביטחון במחשבה האישית שלי, קבלה עצמית, אבל זוגיות. לדבר אותי בלי לשרוף את הגשר, כאילו כל מיני כאלה שאני יודעת להגיד מתנות, מתנות, מתנות. כאילו זה זה עמל עם מתנות ועמל. ומצאנו בכל פעם, כאילו, מדרגה חדשה. הרגליים רועדות ונפתח שם הוא המסע הבא שלי, שאני צריכה לחרוש פה ולזרוע ו לדמוע. ו כן, כשאמרת שזה כאילו לא מדאם עלה, וכאילו שזה לא חיצוניים כאילו בעיניך, ושזה כן שזה לא שיחק לי. זה לא כאילו ולא ללמוד להתפלפל פה נייר כאילו חייבים עד שהבאתי. אם אינך ממך, זה לבוא. אני ברשות לב, אני בישות לב זאת אני חסרה זאת אני כואבת. זאת אני דוחה. תודה. תנינים כמו כל אחד. אבל אני מבקר את זאת. אני שיפוטית. זאת אני מקנא. וכל זה. וזאת גם אני מפרידה תוחמת. רואה בעין טובה, מקבל את אוהבת מנתחים. הלכת? כן. שלך ממש כאילו רואה אותם באותם במלאכה. היא פשוט הדרך לרשום לי בנפש. כך היה. תזכרי שאת יכולה חיה, תסתובבי כשאת יודעת שאת מסוגלת. שיש בך מה אני מרגישה שזה כן כאילו שמצאנו,