דוח ועדת המעקב לדוח מצב המדע בישראל - 2018
רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

דוח ועדת המעקב לדוח מצב המדע בישראל - 2018

דוח מצב המדע התלת–שנתי השני, שהוגש ב–26 בדצמבר 2016 לוועדת המדע של הכנסת ולשר המדע, הוא פרי עבודת ועדה של האקדמיה בראשות חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא. כדי לעקוב אחר יישום המלצות הדוח מינתה נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן בחודש מרס 2017 את ועדת המעקב, שחבריה הם חברי האקדמיה פרופ' רשף טנא (יו"ר), פרופ' אמנון אהרוני, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' נעמה גורן–ענבר ופרופ' יוסף ירדן וחבר האקדמיה הצעירה פרופ' נעם אליעז. חברי האקדמיה פרופ' יורם בילו ופרופ' יוחנן פרידמן מונו למשקיפים. דוח ועדת המעקב ישמש את ועדת דוח מצב המדע בכתיבת הדוח התלת–שנתי הבא של האקדמיה, שיוגש לרשויות בסוף שנת 2019.
 
לישיבות הוועדה זומנו אישים רבים, שהם ליבת הניהול של הגופים התומכים במחקר האקדמי בישראל - מנהלים ויושבי ראש של קרנות המחקר בארץ ושל קרנות וולונטריות וכן נציגים מן הממשל ומן האקדמיה, כגון ות"ת ומשרד המדע והטכנולוגיה. חברי הוועדה קיימו פגישות באוניברסיטאות עם סגני הנשיא למחקר ועם הרקטורים והתייעצו גם עם חברי האקדמיה הלאומית והאקדמיה הצעירה ועם מדענים בכירים נוספים.
 
הוועדה נועדה לעקוב אחר יישום המלצות הדוח התלת–שנתי השני, להבין את מדיניות חלוקת המשאבים הנהוגה כיום לתמיכה במחקר מדעי ולהצביע על הפערים שבין הצרכים במחקר הבסיסי למימונם. בדוח שהגישה הוועדה היא הביעה שביעות רצון מן הפריחה של המדע הבסיסי בארץ, אך התייחסה גם לפערים הקיימים בין הרצוי למצוי.
 
להלן עיקרי מסקנותיה:
 
תשתיות
  • יש לחזק את התוכניות התחרותיות המיועדות למדענים (bottom-up)למימון תשתיות מחקר בסיסי בכל תחומי המדעים.
  • יש לערוך בדיקה מחודשת של מימון התשתיות הלאומיות לעומת התשתיות המקומיות.
  • יש לבחון דרכים חדשות להשתתפות בעלויות שוטפות של תשתיות מוסדיות כבדות.
  • יש לחזק את השתתפות ישראל במתקני תשתיות בין–לאומיים, כגון CERN ו–ESRF , ולתגמל את החוקרים על זכייתם במימון מחקרים במתקנים אלו.
  • יש למפות את המתקנים הלאומיים המשמשים מעבדות לאומיות ולעודד את הקהילייה המדעית הרחבה לבצע מחקרים במתקנים לאומיים אלו.
  • יש לגבש תוכנית תחרותית המאפשרת למדענים מבוססים ליזום פעילות או להקים מעבדה חדשה פורצת דרך.
 מדעי הרוח והחברה
  • יש לחזק את התוכנית למימון מיזמים גדולים במדעי הרוח.
  • יש לשנות את מודל התקצוב כדי שיכלול הערכה מחודשת לפרסומים, תמיכה במצוינות והכרה בערוצים נוספים של הקדשת זמן אקדמי נוסף על הוראה.
  • יש לתמוך במיזמים המאגדים כמה חוקרים ממוסדות שונים.
  • יש להגדיל את התמיכה בחוקרים לתארים מתקדמים ובבתר–דוקטורנטים במדעי הרוח והחברה. 
קרנות דו-לאומיות
  • יש להרחיב את תחומי הדעת בקרנות הדו–לאומיות (NSF-BSF ו–GIF) ולחזק את ה–GIF, הסובלת מתת–תקצוב מובהק.
  • יש להרחיב את הקשרים הבין–לאומיים שבפעילות הקרן הלאומית למדע עם מדינות המתאפיינות במצוינות מדעית מובהקת, כמו קורֵאה, יפן, אוסטרליה וסינגפור.
  • יש להמשיך ולחזק את שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי בתמיכה תקציבית הולמת של ממשלת ישראל.
מחקר תרגומי
  • יש לתמוך במנגנונים הקיימים ולהרחיבם כדי אפשר לרופאים בבתי חולים ובקהילה לחלק את זמנם בין הטיפול הרפואי-קליני למחקר באקדמיה.

דו"ח ועדת המעקב לדו"ח מצב המדע בישראל (2016) | הדו"ח המלא