האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חתמה על הסכם היסטורי עם האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים חתמה על הסכם היסטורי עם האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית

הסכם שיתוף הפעולה נחתם במעמד נשיא המדינה
07/04/2019
הבוקר נחתם במעמד נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין הסכם היסטורי לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ה-National Academy of Sciencesי(NAS).
 
את ההסכם הובילו נשיאת האקדמיה הישראלית פרופ' נילי כהן ועמיתתה האמריקנית ד"ר מרשה מק'נאט (Dr. Marcia McNutt), והן החתומות על שיתוף הפעולה התקדימי הזה.
 
מטרת ההסכם היא קידום מדענים מצטיינים בשתי המדינות והסדרת שיתוף הפעולה בין הקהילות המדעיות שלהן. לפי ההסכם ייערך כינוס מדעי דו-לאומי שנתי שיתארח בישראל ובארצות הברית, לסירוגין, בהשתתפות עשרות מדענים מובילים משתי המדינות. כמו כן מסדיר ההסכם חילופים שנתיים של ביקורי חוקרים מן השורה הראשונה בין שתי המדינות. לפי ההסכם, יקיים החוקר המבקר פגישות וסמינרים במוסדות אקדמיים מקומיים וכן יישא הרצאות לפני קהל מקומי.
 
מימין: נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ד"ר מרשה מק'נאט, נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין
ונשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' נילי כהן (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)  
 
 
מימין: מנהל האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב, מר קנת' פולטן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,
פרופ' נילי כהן ונשיאת האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב, ד"ר מרשה מק'נאט (צילום: האקדמיה הלאומית הישראלית
למדעים) 
 
 
לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הסכמים עם יותר מ-40 אקדמיות למדעים ברחבי העולם. בהם שיתוף פעולה פורה במיוחד עם החברה המלכותית הבריטית (Royal Society) ועם אקדמיות נוספות ברחבי אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, אסיה והמזרח הרחוק. גם ה-NAS משתף פעולה עם אקדמיות רבות בעולם כולל ה-Royal Society, האקדמיה הלאומית הסינית (CAS), האקדמיה הצרפתית למדעים ורשתות בין-לאומיות של אקדמיות למדע.
 
ההסכם לשיתוף פעולה כולל עם האקדמיה של ארצות הברית, האקדמיה למדעים המובילה בעולם, היא פרי מגעים ממושכים, והיא יוצאת לפועל בתמיכתה של קרן משפחת בלווטניק, אשר בראשה עומד איש העסקים והפילנתרופ האמריקני לן בלווטניק. ההסכם הראשוני נחתם לתקופה של חמש שנים, עד לסוף שנת 2023.
 
בטקס השתתפו גם שלושת זוכי פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2019: ד"ר מיכל ריבלין ממכון ויצמן למדע, ד"ר מורן ברקוביץ' מהטכניון וד"ר ארז ברג ממכון ויצמן למדע. פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים ישראלים צעירים ומבטיחים בשל הישגיהם יוצאי הדופן, חדשנותם המחקרית וההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד.
 
נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין בירך על ההסכם וציין כי "החתימה על ההסכם היום מסמלת את תחילתה של שותפות רשמית, בין האקדמיות הלאומיות שלנו, בתקווה לעוד עשרות שנים של שיתוף פעולה הדדי". פתח הנשיא את דבריו בטקס החתימה ואמר: "הידידות בין שתי המדינות, עמוקה וארוכת שנים. ישראל וארצות הברית נמצאות בחזית המחקר המדעי, כל אחת בפני עצמה. המאמצים המשותפים שלנו ודאי יביאו לנו תגליות מדהימות".
 
פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל, ציינה במעמד החתימה כי מדובר בהישג לאקדמיה ולמדע הישראלי שיוביל למיסודם ולהרחבתם של שיתופי הפעולה המחקריים בין מדענים מהשורה הראשונה משתי המדינות וכן יפתח אופקים חדשים בפני מדענים מצטיינים צעירים.
 
ד"ר מרשה מק'נאט, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, אמרה: האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית מודה לקרן משפחת בלווטניק על הרחבת האפשרויות לבניית שיתופי פעולה בין חוקרים מארה"ב ומישראל הפועלים בחזית המדע. קשרים בין-לאומיים הפכו להיות חשובים ביותר עבור כל מדען חשוב בעולם.
 
נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב, ד"ר מרשה מק'נאט, נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין, נשיאת
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' נילי כהן והזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2019
(צילום: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים)
 
 
נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' נילי כהן, מברכת במהלך טקס החתימה על הסכם עם האקדמיה
הלאומית למדעים של ארצות הברית שהתקיים בבית הנשיא (צילום: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים)
 
 
האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית נוסדה בתקופת הנשיא לינקולן בשנת 1863, ותפקידה לייעץ לממשל האמריקני בתחומי המדע והטכנולוגיה. האקדמיה מונה 2,330 חברים וכ-470 חברי חוץ. 190 מחבריה זכו בפרסי נובל. הביטאון שלה, The Proceedings of the National Academy of Sciences, המתפרסם מאז 1914, נמנה עם כתבי העת המדעיים החשובים בעולם.
 
כיום חמישה מחברי ה-NAS הם חוקרים ישראלים הפועלים בישראל וחמישה-עשר חוקרים ישראלים במעמד חברי חוץ ב-NAS, מהם שנים-עשר בישראל ושלושה בארה"ב.
 
האקדמיה הלאומית של ישראל נוסדה בשנת 1959, ונשיאה הראשון היה מרטין בובר. מאז פועלת האקדמיה הלאומית הישראלית לקדם את המדע בארץ, לטפח את קשרי המדע בין ישראל למדינות ולארגונים בין-לאומיים וכן לייעץ לממשלה בפעולות הקשורות למחקר ולתכנון מדעי.
 
הכינוס הדו-לאומי הראשון במסגרת ההסכם – The Blavatnik US-Israel Scientific Forum– ייערך ב-16–17 בספטמבר 2019 בתחום מדעי המחשב.
 
לפרטים נוספים על פרסי בלווטניק למדענים צעירים בקרו באתר האקדמיה: www.academy.ac.il או ב: http://blavatnikawards.org.
 
 
מימין: נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב, ד"ר מרשה מק'נאט ונשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית
למדעים, פרופ' נילי כהן במהלך טקס החתימה על הסכם שיתוף פעולה בין האקדמיות שהתקיים בבית הנשיא
(צילום: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים) 
 
 
מימין: נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב, ד"ר מרשה מק'נאט ונשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית
למדעים, פרופ' נילי כהן במהלך טקס החתימה על הסכם שיתוף פעולה בין האקדמיות שהתקיים בבית הנשיא
(צילום: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים)