מפעלים

ערוצי התמיכה במחקר ופיתוח (מו"פ) ממקורות לאומיים בישראל קיימים בעיקר במסגרות אלה:
מחקר בסיסי איכותי המנוהל ומתוקצב על יסוד עקרונות תחרותיים.
מו"פ מגזרי (חקלאות, תעשייה, ביטחון ועוד) המנוהל ומתוקצב על יסוד צרכים וצפי ליישומים מוגדרים.

השותפים בתל"מ סבורים כי מלבד ערוצים אלה יש צורך לתמוך מעת לעת בהקמת תשתיות מו"פ בתחומים שונים. לעתים תשתיות מו"פ אלה אינן נופלות בתחום אחריותו הבלעדית של אחד מגורמי התמיכה במו"פ. בחינה מקצועית של ההצעות והדרכים להקמת תשתיות לאומיות כאלה נעשית בפורום תל"מ, שממליץ גם על דרך האיגום התקציבי המתאימה מתוך תקציבי מרכיבי הפורום (וגופים מעוניינים אחרים) וכן על הגורמים שיהיו אחראים לביצוע ולבקרה במסגרת התקציבית שנקבעה.

מאז הקמתו החליט פורום תל"מ על איגום משאבים וביצוע למיזמים מדעיים וטכנולוגיים בהיקף כולל של מאות מיליוני דולרים. ואלה המיזמים העיקריים:

1. השתתפות שנתית של ישראל במתקן הסינכרוטרון האירופי (ESRF) - בהיקף כולל של 10 מיליון דולר.
2. מיזם אינטרנט 2 (תקשורת רחבת פס מהדור השני) - בהיקף של 38 מיליון דולר.
3. מאיץ חלקיקים במרכז למחקר גרעיני שורק (SARAF) - בהיקף של 25 מיליון דולר.
4. רכישת ציוד כבד למחקרים בננוטכנולוגיה - בהיקף של 11 מיליון דולר.
5. הקמת מרכז מחקר לננוטכנולוגיה בטכניון - בהיקף של 78 מיליון דולר.
6. הקמת מרכזי מו"פ לננוטכנולוגיה ולננו-מדע עוד בחמש אוניברסיטאות מחקר - בהיקף כולל של 142.5 מיליון דולר.
7. הקמת מרכזי ציוד לשירות המו"פ הביוטכנולוגי - בעלות של 10 מיליון דולר.
8. הקמת תשתית לרשת "גריד" לאומית (למינוף משאבי המִחשוב) - בעלות של 2.6 מיליון דולר.
9. רכישת ציוד למו"פ בתאי גזע - בעלות של 10 מיליון דולר.
10. הקמת מאגר/בנק רקמות לאומי - בעלות של 8.9 מיליון דולר.

בנוסף, נבדקים בימים אלה הצורך והאפשרות להקמת מרכזי מו"פ בתחום חקר המוח ובתחום הפוטוניקה.