במסגרת 'פורום ביואתיקה מדע וחברה', פרי שיתוף פעולה בין הוועדה המייעצת לביואתיקה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומכון ון-ליר בירושלים, נערך בחודשים האחרונים מחקר בנושא מאגרי מידע גנטיים של אוכלוסיות. חברי הקבוצה: פרופ' אביעד רז, פרופ' יעל השילוני-דולב (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניבריסטית בן-גוריון בנגב) ופרופ' דוד הד (המחלקה לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית).

 

ברחבי העולם וכעת גם בישראל מקודמות בשנים האחרונות יוזמות לאומיות למיפוי ואנליזה של מידע גנטי מאוכלוסיות רחבות. מטרת היוזמות היא ניצול הפוטנציאל של המידע הגנומי והצלבתו עם מידע קליני והתנהגותי לטובת קידום בריאות הציבור והמחקר הרפואי, כחלק מחזון "הרפואה המותאמת אישית". המיזמים הקיימים ברוב מדינות אירופה ובארה"ב נבדלים זה מזה בשלבי הפעילות שלהם, אופן הרגולציה ומאפייני המתנדבים, אך מעלים שאלות חברתיות וביואתיות משותפות, הכוללות: הגדרת הבסיס הערכי למיזם, אופן גיוס מתנדבים ממגוון אוכלוסיות, כללים לגבי החיסיון והפרטיות הנדרשים, אופי ההסכמה מדעת הנדרשת, כללים לגבי חזרה עם מידע/ממצאים לנבדקים ומידת השקיפות והיידוע הנדרשים מולם ומול הציבור הרחב. שאלות אלה מחוברות בטבורן לסוגיות מרכזיות של אמון ציבורי ואמינות מוסדית. בעת שהמיזם עובר ממחקר ליישום קליני, עולות סוגיות נוספות, אינסטרומנטליות ואתיות, של תרגום ויישום.

 

מאז 2016 מוביל משרד הבריאות יחד עם גופים נוספים את הקמתו של מיזם לאומי גנטי-קליני בשם פסיפס, המיועד לכלול כ- 100,000 מתנדבים מכל גווני החברה הישראלית. השאיפה היא כי המתנדבים יהיו שותפים פעילים בהתפתחות המיזם, שיהיה ניתן לפנות אליהם ולבקש לאסוף נתונים נוספים אודותיהם ואף לבקש מהם להשתתף במחקרי המשך ובניסויים רפואיים - כל זאת תוך קידום עקרונות של סולידריות, שקיפות ושיתוף הציבור. פסיפס יפעל (לפחות בתחילה) לצדם של מאגרים קיימים, קטנים ממנו, כגון מידג"ם - מאגר של דגימות דם ודגימות ביולוגיות שמקורן משאריות רקמה המוסרות במהלך ניתוחים בבתי החולים, בעיקר מתורמים חולי סרטן; ומיזם "טיפה למחקר" של קופת החולים מכבי.

 

במחקר זה אנו בודקים מהו הרקע הרגולטורי וכיצד הוגדר מול פרקטיקות של מיזמים דומים; בוחנים את הידע, העמדות והאמון לגבי עקרונותיו וכללי הרגולציה של המיזם בקרב מתנדבים ואנשים שדחו פניה להתנדב במאגר "טיפה למחקר" (היות ש"פסיפס" אינו פעיל עדיין), ובקרב הציבור (קבוצות מיקוד). דרך כך נרצה לאתר ולבחון גורמים ברמת הארגון (כגון מנגנוני רגולציה של שקיפות אמינות) והפרט (כגון השכלה, רקע סוציו-דמוגרפי, דתיות ורקע רפואי) וכיצד הם משפיעים על השתתפות, שביעות רצון, ותפישות של אמון ואמינות בהקשר למיזם. נרצה לאסוף נתונים גם לגבי אופני הבקרה האתית על פעילות המיזם לכל רוחבו, כגון ההחלטה אלו נתונים רוצים לאסוף, ממי וכיצד אוספים אותם, ואופן מתן ההסכמה של המתנדבים.

 

להבדיל ממדינות אירופאיות שונות בהן מתקיים דיון אקדמי וציבורי תוסס סביב הנושא על רקע הפעילות של מאגרי מידע לאומיים דומים, בישראל טרם התעורר דיון כזה. נרצה לעורר דיון ציבורי במיזם, המשאבים המושקעים בו ואופן ניהולו, מול הביקורת הנשמעת לעתים ביחס לפעילותם של מיזמים דומים. כחלק מהבדיקה ההשוואתית נרצה לשאול האם בכל מדינות העולם המיזם הוא מדינתי, או שמא הוא עשוי להיות גם פרטי או ציבורי אך לא ממשלתי? זווית נוספת היא הדיון באופנים בהם הסולידריות היא הדדית: האם וכיצד המיזם מחויב לתרום בחזרה לציבור? בהקשר זה עולה גם שאלת הרווחים ואופן חלוקתם.

 

פרויקט זה ממשיך סוגיות שעלו בכנס The Clinic and the Bank שנערך במכון ון-ליר בחודש יולי 2019, ומפתח אותן באופן אמפירי המחבר סוציולוגיה ואתיקה. כחלק מהפרויקט נכתבה סקירה מקיפה העוסקת באופן השוואתי בסוגיות הרגולציה והאתיקה העולות ממאפייני המאגרים העיקריים הקיימים בעולם ובישראל.

 

בהמשך נדווח כאן על הממצאים העולים מן המחקר ועל כנס המתוכנן להיערך במכון ון-ליר עם בעלי עניין מן הקבוצות הרלבנטיות השונות.