פעילות עבר של הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון
- ב-6 ביוני 2013 התקיים באקדמיה כינוס שיזמה הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון, שנועד לבחון את מהות ההתקשרות של מדינת ישראל עם ה-ESRF ואת היקפה, בהתייחס גם למתקני סינכרוטרון אחרים בעולם. השתתפו בכינוס נשיאת האקדמיה דאז פרופ' רות ארנון, המנהל הכללי של ESRF ד"ר פרנצ'סקו סטה (Francesco Sette), המנהל המדעי של ה-ESRF ד"ר הרלד רייכרט (Harald Reichert), המנהל המדעי דאז של מתקן הסינכרוטרון במזרח התיכון (SESAME) ד"ר ארהרד הוטל (Erhard Huttel) וחוקרים ישראלים בכירים וצעירים המשתמשים בקרינת הסינכרוטרון. בדיון בסיומו של הכינוס הביעו מרבית המשתתפים את שאיפתם להמשיך את ההתקשרות ההדוקה עם ה-ESRF ואף להגדיל את השתתפותה של ישראל בו, כדי שיהיה אפשר לעמוד בדרישה הגוברת מצד חוקרים ישראלים לשימוש במתקן. בעקבות הכינוס ובעידוד האקדמיה וּות"ת נחתם באוגוסט 2013 בטקס חגיגי, בראשות פרופ' ארנון וד"ר סטה, הסכם חדש עם ה-ESRF לחמש שנים, ולפיו הגדילה ישראל את התחייבותה במתקן ל-1.5% מתקציבו.
- מדענים מישראל חברים גם בוועדות השיפוט של הצעות המחקר המוגשות למתקן ה-ESRF ובוועדות ההערכה המדעית שלו. עבודתה של פרופ' עדה יונת בתחום חקר הריבוזום, שעליה זכתה בפרס נובל בכימיה לשנת 2009, נעשתה ברובה הגדול במתקן. גם פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל בכימיה לשנת 2011, השתתף בעבר בוועדות של ה-ESRF ותמך בשימוש בקרינת סינכרוטרון במחקרים מדעיים והנדסיים.
- בשנים 2012 ו-2013 השתתף פרופ' יואל זוסמן (מכון ויצמן למדע) בקבוצת עבודה לתכנון רב-שנתי, שדנה בכיווני התפתחות עתידיים של המתקן. פרופ' זוסמן ייצג בקבוצה את כל המדינות בדרג חבר-עמית (פולין, אוסטרייה, פורטוגל, איגוד המדינות Centralsync [המאגד את צ'כיה, סלובקיה והונגריה] וישראל).
- הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון הוזמנה להשתתף במיזם הרב-לאומי XFEL, שהוא לייזר אלקטרונים חופשיים הפולט קרינה בתחום קרני-X. המיזם הוקם רשמית כחברה גרמנית בסוף 2009, והמתקן החדשני מפותח עתה במעבדות DESY בהמבורג שבגרמניה. המתקן יספק קרינת X קוהרנטית בפעימות שעוצמתן גבוהה בסדרי גודל רבים מאלה שאפשר לקבל כיום במתקני הסינכרוטרון המתקדמים ביותר. בשנת 2011 אירחה הוועדה באקדמיה את ראש המיזם פרופ' מאסימו אלטרלי (Massimo Altarelli). הוועדה עוקבת בעניין רב אחר התפתחות המיזם ובוחנת את האפשרויות להשתלבות מדענים מישראל בו. פרטים נוספים על ה-XFEL באתר האינטרנט: www.xfel.eu
פורום מדעי הטבע
א. האקדמיה יזמה את הקמתו של פורום מדעי הטבע כדי לבחון נושאים שונים בתחום מדעי הטבע ולפעול לקידומם. השנה המשיך בפעילותו הפורום בנושא מגוון ביולוגי וסביבה, שחברים בו:
פרופ' תמר דיין, יו"ר, מאוניברסיטת תל-אביב
פרופ' צבי בן-אברהם מאוניברסיטת תל-אביב
ד"ר אמציה גנין מהאוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' דוד זלץ מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן למדע
פרופ' ארנון לוטם מאוניברסיטת תל-אביב
פרופ' רן נתן מהאוניברסיטה העברית בירושלים
חברי הפורום, ובעיקר העומדת בראשו פרופ' תמר דיין, פועלים לקידום ההוראה והמחקר במגוון הביולוגי בישראל. בשיתוף עם גופים וחוקרים אחרים הוגש לאקדמיה מסמך המכונה "מחקר והוראת המגוון הביולוגי באוניברסיטאות המחקר של ישראל". המסמך מתריע על הצורך בקידום המחקר וההוראה בנושא ונושא המלצות בעניין. ביום כ"ט בניסן תשע"א – 3 במאי 2011 אושר הדוח על ידי מועצת האקדמיה כמסמך יהלו"ם. ראוי לציין בנושא זה, כי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי מקימה בימים אלה ועדה לבחינת המו"פ הסביבתי בראשות פרופ' דיין. במסגרת פעילות ועדה זו צפוי עדכון של דוח האקדמיה בנושא מחקר המגוון הביולוגי שיתבצע בסיוע הוועדה.
ב. מועצת האקדמיה אימצה את המלצות הפורום בנושא רפואה מולקולרית, והיא תומכת בפורטל הישראלי ברפואה מולקולרית, שהוקם על ידי חבר האקדמיה פרופ' אלכסנדר לויצקי, שהוא מרכז המידע המרכזי לפעילות בתחום בישראל. כיום יש כ-460 משתמשים רשומים באתר, המקבלים עדכונים שבועיים על הרצאות שמתקיימות במוסדות האקדמיים בישראל ועל מאמרים חשובים שפרסמו מדענים ישראלים.
פיזיקה גרעינית
במסגרת עשייתה של החטיבה לבחון את הפעילות המדעית בתחומי מדעי הטבע בישראל, ובהמלצת חבר החטיבה פרופ' יגאל תלמי, הקימה האקדמיה ועדה לאומית לבחינת הפעילות בפיזיקה גרעינית בישראל. בראש הוועדה עומד פרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע, וחבריה האחרים הם פרופ' דניאל אשר מאוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אברהם גל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' מיכאל הס ממכון ויצמן למדע, ד"ר ישראל מרדור מהמרכז למחקר גרעיני שורק, פרופ' אלי פיסצקי מאוניברסיטת תל-אביב, ד"ר גיא רון מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' יגאל תלמי ממכון ויצמן למדע. הוועדה מקיימת פגישות עם גופים מרכזיים לנושא, ובכללם ראשי האוניברסיטאות, ות"ת והוועדה לאנרגייה אטומית.
בדצמבר 2014 הגישה הוועדה לאקדמיה דוח והמלצות לקידומו ולפיתוחו של התחום. מועצת האקדמיה אימצה את דוח הוועדה פה אחד ומינתה את חברי הוועדה לוועדה מלווה של האקדמיה למימוש ההמלצות לקידומו ולפיתוחו של התחום בישראל.
חקר הסובב
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מכירה בחשיבות המחקר בתחום חקר הסובב. לשם כך הקימה ועדה מייעצת. מועצת האקדמיה אימצה ב-1998 את דוח הוועדה המייעצת לחקר הסובב.
הדוח נשלח לאוניברסיטאות ולגופים ממשלתיים וממלכתיים.
האקדמיה פועלת בשיתוף עם ות"ת והאוניברסיטאות למימוש התכנית להכנת גרעין של מדענים צעירים לקידום הפעילות בחקר הסובב בישראל באמצעות הענקת מלגות בתר-דוקטורנטים למדענים מצטיינים וקליטתם במסלול האקדמי באוניברסיטאות. עד עתה זכו שישה מדענים צעירים במלגות "ביכורה" בתחום חקר הסובב. המלגות ניתנו לשנה עם אפשרות הארכה לעוד שנה.
חקר גנום האדם
מיזם גנום האדם הוקם בשנת 1990, והאקדמיה פועלת מאז - באמצעות ועדה מייעצת - למען קידום הפעילות בתחום זה ובנושאים הנגזרים ממנו בישראל. בין היתר נדונו המחקר הפוסט-גנומי וההיבטים האתיים הנובעים מחקר הגנום. האקדמיה פעלה למען הקמת שני מרכזים לחקר גנום האדם - המרכז הארצי לביו-אינפורמטיקה במכון ויצמן למדע והמעבדה הלאומית לגנטיקה של קבוצות אוכלוסייה שונות באוניברסיטת תל-אביב. המרכזים הללו מוסיפים לפעול ולסייע לחוקרים בישראל בעבודתם המחקרית.
אסטרופיזיקה
האקדמיה מינתה ב- 2001 ועדה בין-לאומית חיצונית לעניין האסטרונומיה בישראל כדי לבחון את אפשרות הצטרפות ישראל למתקן טלסקופי מתקדם. האקדמיה זימנה את הוועדה בעקבות פניית הקרן הלאומית למדע, אליה הועברה בקשה מאוניברסיטת תל-אביב לתמוך בהצטרפות למתקן הטלסקופי - GTC)GranTeCan) הספרדי.
הוועדה החיצונית התבקשה להרחיב את היריעה ולחוות דעה על רמת הפעילות המדעית בנושא אסטרונומיה בישראל ואם רמת הפעילות המדעית הולמת להצטרפות למתקן טלסקופ מתקדם.
בראש הוועדה עמד פרופ' ג'ורג' מיילי - מנהל Leiden Observatory באוניברסיטת ליידן בהולנד, ובין חבריה היו פרופ' יעקב בקנשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' ריצ'רד אליס - מנהל Palomar Observatory באוניברסיטת קלטק בקליפורניה, מזכיר הוועדה היה ד"ר יוסי סגל מרכז החטיבה למדעי הטבע באקדמיה.
ישראל נמצאת בחזית המדע באסטרונומיה, ובה פעילות ענפה ומתקדמת הן בתחום התיאורטי והן בתחום הניסויי - תצפיתני, כך נאמר בדו"ח הוועדה החיצונית-הבינלאומית שמינתה האקדמיה.
כיום, המתקן העומד לרשות האסטרופיזיקאים (=אסטרונומים) הנסיונאים-תצפיתנים בארץ הוא הטלסקופ "ווייז" במצפה רמון שהוא מיושן ואינו מספק את הדרישות לפעילות מדעית שבחזית המחקר. כדי שהמדענים הישראלים ישארו בחזית המדע הם זקוקים לגישה וזמינות למתקן טלסקופ מהשורה הראשונה.
דרישה זאת תסופק ע"י הצטרפות ישראל לאחד המתקנים המתקדמים בעולם:
- GTC) GranTeCan) - הספרדי הנמצא בהקמה באיים הקנריים
- ESO) European Southern Observatory) הממוקם בצ'ילה .
הוועדה הגישה את מסקנותיה בדו"ח בינואר 2002 והוא הופץ בקרב המדענים והאוניברסיטאות.