מפעל המילון של הפרסית האמצעית
המפעל מתנהל בחסות משותפת של האקדמיה ושל Accademia dei Lincei שברומא, האקדמיה לכתובות ולספרויות שבפריז (Académie des Inscriptions et Belles-Lettres) ואיגוד האקדמיות הבין-לאומי (Union Académique Internationale). מנהל המפעל היה חבר האקדמיה פרופ' שאול שקד ז"ל מהאוניברסיטה העברית בירושלים וסגנו הוא פרופ' קרלו צ'רטי (Carlo Cereti) מאוניברסיטת לה סאפיינצה (La Sapienza) שברומא. מאחר שפרופ' צ'רטי משמש בשנים האחרונות בתפקיד נספח תרבות בשגרירות איטליה בטהראן, אין הוא פעיל במפעל המילון. מרכז המפעל הוא ד"ר דומניקו אגוסטיני (Domenico Agostini). הוא שוהה בישראל זה כשש שנים.
בשלב הראשון בעבודת המפעל הועלו לאתר המיועד לכך במרשתת כל הטקסטים הרלוונטיים בפרסית אמצעית: הספרות הזורואסטרית שבפרסית אמצעית במלואה, עד כמה שאפשר; מבחר טקסטים בפאזנד (כתב מאוחר בשימוש המחברים הזורואסטרים); הטקסטים המאניכֵאיים בפרסית אמצעית שנתגלו בטורפאן, הכתובים באחד הכתבים של השפה הסורית (באדיבותו של פרופ' דזמונד דורקין-מייסטררנסט [Desmond Durkin-Meisterernst], שחיבר מילון לפרסית האמצעית המאניכאית); הכתובות האפיגרפיות בפרסית אמצעית שעל גבי סלעים ועל גבי חותמות וממצאים ארכאולוגיים אחרים כגון פפירוסים ותעודות קלף.
הכוונה היא לתעד גם מילים בפרסית אמצעית המופיעות כמילים שאולות בטקסטים בשפות שכנות, כגון הדיאלקטים השונים של הארמית, הארמנית והערבית.
דף ההתחלה של כתב יד DS, הכולל את החיבור Ayādgār ī Jāmāspīg "זיכרון לג'אמאספיג", בפרסית אמצעית בכתב הפהלווי. כה"י מצוי בספרית מהרג'יראנא בעיר נוסרי בהודו:
דף ההתחלה של כתב יד RJ, הכולל את החיבור Ayādgār ī Jāmāspīg "זיכרון לג'אמאספיג", בכתב הפאזנד. כתב היד מצוי בספרית מהרג'יראנא בעיר נוסרי בהודו:
הטקסטים מועלים לאתר במהדורות מדעיות בתעתיק מדעי לאותיות לטיניות, לאחר הגהה קפדנית, ובלוויית תרגום לאחת השפות העיקריות של המחקר. הם נועדו לשמש בסיס למילון מקיף של השפה.
צוות מצומצם של עוזרים מדעיים, חלקם מתנדבים, פועל בישראל, באיטליה ובארצות אחרות להכין את מסד הנתונים למילון, שיהיה הראשון מסוגו. אחד העובדים בצוות בשנה הנוכחית הוא ד"ר מיגל-אנחל אנדרס טולדו (Miguel Angel Andres Toledo), חניך אוניברסיטת סלמנקה. בצוות גם עוזרים האוספים חומר הנוגע לאטימולוגיות של הלקסיקון בפרסית אמצעית, ומומחה לתכנות מחשבים, מר יובל קפלן, השוקד על פיתוח התכנה ועל תחזוקתה. הצוות מתכנס מפעם לפעם לדיונים מדעיים ולהחלפת דעות. מרכז החישובים של האוניברסיטה העברית בירושלים מספק למפעל שירותי שרת ותמיכה, ושירותים אחרים נרכשים בשוק הפרטי.
במתנדבים העובדים במקומות אחרים בעולם לספק חומר למסד הנתונים של המילון יש לציין בעיקר את פרופ' אוקטור שרוו (P. Oktor Skjaervo) מאוניברסיטת הרוורד שבארצות הברית ואת ד"ר יודית יוספסון (Judith Josephson) מאוניברסיטת גטבורג שבשוודיה, שתרמו מפרי עבודותיהם הפילולוגיות לפרויקט המילון.
בשלב השני של העבודה במפעל, המצוי היום בראשיתו, עובר צוות המילון לעבודה על ערכי המילון. שלב זה יימשך כשנתיים עד שלוש שנים.
האקדמיה אינה תומכת כספית במפעל, אך הוא נהנה ממימון הקרן הלאומית למדע. הקבוצה הפועלת ברומא זכתה בעבר לתמיכה כספית על בסיס אישי במסגרת לימודי הפרסית האמצעית באוניברסיטת לה סאפיינצה, אך לאחרונה צומצמה מאוד מעורבות האיטלקים במפעל בשל קשיי תקציב. כיום התמיכה הכספית היחידה היא של הקרן הלאומית למדע. תמיכתה אושרה לשנים 2014–2018.
מהדורה ראשונית של המילון צפויה להופיע בסביבות שנת 2020. בכוונת המפעל להוציא את המילון קודם כול במהדורה מודפסת, אך הוא יוסיף להתקיים ולהשתכלל בצורה דיגיטלית.
הסמל הנפוץ של הדת הזורואסטרית: אדם בעל זקן בתוך טבעת עם כנפים. חרותה בסלע בפרספוליס, איראן:
סידור תפילה זורואסטרי עתיק, בלשון האווסטא:
מפעל הפלאוגרפיה העברית
בראש המפעל עמד פרופ' מלאכי בית-אריה
האקדמיה הקימה את מפעל הפלאוגרפיה העברית בשנת תשכ"ה (1965) בשיתוף עם המרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת (CNRS). מטרות המפעל לתאר ולמיין את התכונות הגרפיות, הטכניות והפיזיות של כתבי היד העבריים מימי הביניים שיש בהם ציוני תאריכים, מקומות ומעתיקים, כדי להעמיד לרשות חוקרי מדעי היהדות כלים מבוססים לזיהוי מוצאם של כתבי יד ולאומדן זמנם, להציע טיפולוגיה סדורה של הספר העברי הכתוב ביד, של כותבי הספר ושל מלאכת הספר ולזרות אור על ההיבטים החברתיים והאורייניים של החברות היהודיות.
כל כתבי היד בעולם בציון תאריך אותרו, וכמעט כולם נחקרו ותוארו באמצעות שאלונים מפורטים. תועדו כתבי יד הנמצאים בספריות בישראל, בארצות הברית, בצרפת, באנגלייה, ברוסיה, באיטליה, באירלנד, בגרמניה, בהונגריה, בדנמרק, בצ´כיה ובמצרים. כמו כן תועדו מאות כתבי יד בציון מעתיקים ומאות תעודות בציון תאריכים, וכן תועדו על סמך מיקרופילמים כתבי יד שעדיין לא נחקרו, בסך הכול כ-6,700 כתבי יד.
כל התיעוד הועבר למאגר נתונים ממוחשב בתיווך שאלון מיוחד שבו כ-700 שדות, ופותחה מערכת עדכון וחיפוש מתוחכמת ומורכבת המכונה "סְפר-דתא" (SfarData). נבחרו אלפי עמודים לדוגמה ונרכשו תצלומיהם בגודל טבעי, ואלה נסרקו ושולבו במאגר הנתונים. לכל כתב יד מתוארך התקינו גרפיקאים לוחות אל"ף-בי"ת. כמו כן הוכנו קובצי תצלומים הממוינים בסדר כרונולוגי לפי טיפוס הכתב וסוגו.
אתר ספר-דתא הדו-לשוני (עברית ואנגלית) שולב באתר הספרייה הלאומית והוא משרת מאות חוקרים במדעי היהדות מארצות שונות. להבטחת קיומו, תחזוקתו ושדרוגו של מסד-הנתונים הקודיקולוגי היחידאי הזה הצטרף לאחרונה המרכז לחקר תרבויות כתב-היד באוניברסיטת המבורג (Centre for the Study of Manuscript Cultures ) כשותף לספרייה הלאומית במתן חסות לאתר ובתקצובו.
כתובת האתר:
http://sfardata.nli.org.il/sfardatanew/home.aspx
פֵּרות המפעל הם הפרסומים שיצאו בהוצאה לאור של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים:
• אוצר המצחפים העבריים: כתבי־יד בכתב עברי מימי־הביניים בציוני תאריך (ארבעה חלקים) מאת מלאכי בית־אריה, קולט סיראט ומרדכי גלצר
• אוצר כתבי יד עבריים מימי־הביניים בציוני תאריך עד שנת ה'ש (שלושה חלקים) מאת קולט סיראט ומלאכי בית־אריה
• אסופות כתבים עבריים מימי־הביניים (שני כרכים; הכרך השלישי לקראת הדפסה) בעריכת מלאכי בית־אריה ועדנה אנגל
הוועדה לבדיקת תחום מדע הדתות באוניברסיטאות בישראל
בראש הוועדה עמד פרופ' גדליה סטרומזה.
הוועדה הוקמה בשנת תשע"ה (2015). לדוח המסכם את עבודתה: "מצב תחום מדע הדתות באוניברסיטאות המחקר בישראל" (תשע"ז/2017).
הוועדה לבדיקת מצב הארכאולוגיה בישראל
בראש הוועדה עמד פרופ' יורם צפריר ז"ל.
הוועדה הוקמה בשנת תש"ס (2010). לדוח המסכם את עבודתה: "דוח על מצב הארכאולוגיה בישראל" (תשע"ה/2015).
בשנת תשע"ה (2015) הפעילה החטיבה את התוכנית "כיתת אומן" – תוכנית לחוקרים במדעי הרוח והחברה. מטרת התוכנית הייתה להפגיש חוקרים צעירים עם חוקר בכיר בסדנה בת יומיים כדי שיתוודעו לשאלות שבחזית המחקר. הסדנה הראשונה בתוכנית התקיימה בעכו באותה שנה (יוני 2015) בהנחייתו של הארכאולוג פרופ' דניס פרינגל (Prof. Denys Pringle) מאוניברסיטת קרדיף, מחשובי הארכאולוגים של ממלכת הצלבנים בירושלים. כיתת האומן השנייה נערכה בינואר 2017: ביוזמתו של חבר האקדמיה פרופ' דוד שולמן אירחה האקדמיה את T.M. Krishna, המוזיקאי הבולט והיצירתי בדורנו במסורת המוזיקה הקלאסית של דרום הודו, הקרויה "קרנאטית". בעקבות כיתת האומן התקיים קונצרט ייחודי של T.M. Krishna בתיאטרון החאן בירושלים. הקדים דברי ברכה שגריר הודו בישראל Mr. Pavan Kapoor.
משב רוח – שבוע מדעי הרוח
על פי המלצת הדוח "עתיד מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל" להגביר את מודעות הציבור למדעי הרוח ארגנה החטיבה בשנת תשע"ב (2012) סדרת אירועים בכרמיאל, בראשון לציון ובירושלים בכותרת "משב רוח – שבוע מדעי הרוח". באירועים אלו השתתפו למעלה מ-20 חברי האקדמיה, ובצידם חוקרים צעירים, יוצרים, אומנים ואנשי תקשורת. פעילות זו חשפה לציבור הישראלי את עבודת המחקר הענפה בתחומי מדעי הרוח ואת תרומתם לפרט ולחברה.
הוועדה לבחינת תחום ההיסטוריה