נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל העלה בדברי הפתיחה קווים לדמותו של פרופ' שטרנהל והדגיש את מה שאמרו שאר הדוברים: היותו עשוי ללא חת ובעל יושרה אינטלקטואלית עילאית.

 

חברי האקדמיה פרופ' שולמית וולקוב ופרופ' שלמה אבינרי התרכזו במושג מפתח להבנת הגותו של שטרנהל: נאורות ואנטי-נאורות, באשר הנאורות הייתה בנפשו. הדוברים הביעו הסכמות עם שטרנהל, אך העלו לא מעט השגות על משנתו וגם מגוון שאלות פתוחות.

 

ד"ר ראיף זריק, מנהל אקדמי שותף של מרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, עסק בשאלות אם הגותו ומחויבותו של שטרנהל לנאורות מתיישבות עם היותו ציוני מחויב וכיצד ציוניותו משתלבת עם היותו מבקר חריף וחסר פשרות של השליטה של ישראל על עם זר.

 

לסיום דיברה בתו של שטרנהל ד"ר יעל שטרנהל, מרצה באוניברסיטת תל אביב. היא שרטטה את הניגוד בין זאב החרד למשפחתו ובין תעוזתו ואומץ ליבו כאשר סכנה נשקפה לחייו בגלל דעותיו הפוליטיות הנחרצות. אפשר להסכים עם פרופ' שטרנהל ואפשר להתנגד לדעותיו, אך אי אפשר להכחיש את עוז רוחו, סיכמה ופנתה לכל אלה המעוגנים בהגנה של קביעות אקדמית להגן על עמדותיהם ברוח התעוזה של אביה.