עמוד הבית > דו"חות וביטאונים > דוחות ועדות האקדמיה > מצב תחום מדע הדתות באוניברסיטאות המחקר בישראל

מצב תחום מדע הדתות באוניברסיטאות המחקר בישראל

תקציר הדוח

החוויה הדתית לסוגיה והתופעות הדתיות לגֹוניהן מלוות את כל החברות האנושיות משחר ההיסטוריה. על כן ראויות הן לעיון ממוקד ולענף מדעי משל עצמן. מלבד זאת, המאה העשרים ואחת מעמידה אותנו בפני כוחה הרב והמתגבר של הדת בכל מערכי החברה. כך הוא הדבר ברחבי העולם כולו, וכך הוא, ואף ניכר יותר, בתחומיה של מדינת ישראל וברחבי המזרח התיכון. השפעתה הישירה ורבת הממדים של הדת על חיי הכלל ברורה ומובהקת. עם זאת גורמי העומק לעלייתה המחודשת של הדת, עלייה המלווה פעמים רבות בפרצי אלימות, נותרו במידה רבה חידתיים. במצב עניינים זה מאמץ מרוכז ומשותף של חוקרים להבנת התופעה הדתית בת זמננו וזיקתה לחיי החברה הוא צו השעה. החלטתה של האקדמיה להעריך את תחום מדע הדתות באוניברסיטאות המחקר בישראל היא אפוא מהלך מבורך ודבר בעתו.
הוועדה התרשמה מהמחקר העשיר בהיבטים רבים של מדע הדתות הנעשה היום באוניברסיטאות בישראל ומאיכותו. מחקרים הנעשים בישראל בתחומי מדע הדתות זכו להכרה ולהשפעה ברמה העולמית, הן מבחינה איכותית הן מבחינה כמותית, ושיעור ניכר ממענקי המחקר שניתנו מטעם הקרן הלאומית למדע בתחומי מדעי הרוח הופנה למחקרים בעלי זיקה מובהקת לחקר הדתות. עם זאת האוניברסיטאות עצמן לא מיצו עד כה את הפוטנציאל הגלום במחקר הנעשה בתחומן ולא הצעידו את ישראל למקום היאה לה כמדינה מובילה בתחום חקר הדתות.
היקף המחקר הנעשה במוסדות בישראל ואיכותו ניכרים בראש ובראשונה בחקר היהדות, על כל היבטיה, החל מחקר המקרא, שבו זכה המחקר הנעשה בישראל להכרה ניכרת, דרך חקר האסלאם, תחום שמסורת המחקר בו היא בעלת מוניטין במוסדות בישראל, וחקר הנצרות, וכלה בחקר הדתות האסייתיות, שזכה אף הוא לתנופה בשני העשורים האחרונים. כמו כן חוקרים ישראלים אחדים זכו להכרה בין־לאומית בתחומים הללו.
מרבית החוקרים הישראלים שהרימו תרומה למדע הדתות עשו זאת מתוך התמחותם בתחומי דעת שונים, בדרך כלל בחקר תחום תרבותי מוגדר ומתוחם היטב מבחינה לשונית. לעיתים מחקרם נעשה אף בלא מודעות לתרומתו למדע הדתות. בשל אי־מודעות זו היבטים תיאורטיים, מתודולוגיים והשוואתיים במדע הדתות נשארים לעיתים קרובות בלי הדגש הראוי.
יש צורך לשמר את ההשפעה הבין־לאומית של המחקר הישראלי בענפיו השונים של מדע הדתות, להעצימה ולהרחיבה. לצורך זה יש לחזק כמה כיוונים: כיוון ברור אחד שדורש חיזוק הוא המחקר המשווה של היהדות, הנצרות והאסלאם, שלוש דתות בעלות זיקות עומק הדדיות והשפעה הדדית לאורך הדורות. מחקר משווה מעין זה אינו מיועד רק להנגשתו של חקר אחת הדתות )יהדות או אסלאם, למשל( לחוקרי הדתות האחרות, אלא גם לאפשר תובנות חדשות והבנה עמוקה יותר של תופעות דתיות לאורך ההיסטוריה, תובנות שאינן נראות בבירור כאשר בוחנים אותן דרך העדשות הקשיחות של החלוקות הדיסציפלינריות. בכך יוכל חקר הדתות האברהמיות בארץ להפוך בקלות יחסית לתחום מצוינות ברמה העולמית.
בפקולטות למדעי הרוח מדע הדתות מפוזר בין המחלקות השונות, ועל כן במרבית הפקולטות הוא אינו יציב. בפקולטות למדעי החברה תשומת הלב הניתנת לתופעה הדתית אינה שיטתית כלל וכלל, ואין ספק שתשומת הלב המחקרית הניתנת בהן לתופעות הדתיות לוקה בחסר. נוסף על כך, מספר המחקרים המבוססים על שיתוף פעולה בין חוקרים ממדעי הרוח לחוקרים ממדעי החברה קטן במיוחד.
שיתוף הפעולה הבין־אוניברסיטאי הוא מינימלי. בתחום כמדע הדתות שיתוף פעולה רב יותר יכול לתרום רבות לשיפורם של ההוראה בתארים המתקדמים ושל המחקר, ועל כן יש לטפחו.
מחלקה אחת בלבד ושתי תוכניות לימוד מוקדשות במפורש למדע הדתות באוניברסיטאות המחקר בישראל. בשל מגבלות תקציביות ואחרות אין צפוי שינוי רב בנתון זה בעתיד הנראה לעין.
כמהלך עיקרי לקידום מדע הדתות בארץ ולשימור השפעתו בזירה הבין־לאומית ולהרחבתה, המלצתנו הברורה היא להקים מרכז ארצי לחקר הדתות והתרבויות. מרכז כזה יאפשר למצות את הפוטנציאל העצום בתחום חקר הדתות ויסייע להעמדתה של ישראל, המצויה בצומת שבו נפגשו ונפגשות תרבויות מזרח ומערב, כמרכז תוסס ומוקד של מחקר בתחומי הדתות, ובעיקר הדתות האברהמיות וקשריהן ההדדיים בעבר ובהווה. מרכז כזה יכול להיות מעוגן באחת האוניברסיטאות בארץ, אך אפשר שיוקם גם כמרכז משותף בין־אוניברסיטאי.
יש לחתור להקמתו של מיזם מחקרי רחב היקף בתחום ״חקר הדתות והתרבויות״, שיופעל תחילה לפרק זמן של חמש שנים. מיזם כזה יהווה מסד להקמתו של המרכז, שנחיצותו מרובה, באמצעות איגום וחיזוק הדדי של המחקר הנעשה באוניברסיטאות השונות ובאמצעות הבאתם לישראל של חוקרים בין־לאומיים מובילים בתחום. המיזם יבליט את הקונטקסט ההשוואתי של השאלות הקשורות למקומה של הדת במאה העשרים ואחת. יעד זה יושג בפעילויות מוגדרות אך קשורות אהדדי, במוקדים שונים שיכללו סמינרים, סדנאות, קבוצות מחקר בין־ אוניברסיטאיות ובין־תחומיות, סדרת פרסומים ואף דיונים ציבוריים, כדי לפנות גם לקהל הרחב.

מצב תחום מדע הדתות באוניברסיטאות המחקר בישראל | הדוח המלא

לעמוד הראשי

רשימת קיצורי מקלדת

מצב תחום מדע הדתות באוניברסיטאות המחקר בישראל