רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

הוכרזו הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2021

שלושה חוקרים צעירים מאוניברסיטאות בישראל יזכו כל אחד במענק בסך 100 אלף דולר על מחקריהם פורצי הדרך. פרסי בלווטניק היוקרתיים למדענים צעירים מוענקים זו השנה הרביעית בישראל.
26/01/2021
קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזו היום (26 בינואר 2021) על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2021.
 
ואלה הם חתני פרסי בלווטניק לשנת 2021:
במדעי הפיזיקה וההנדסה: ד"ר עידו קמינר, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
בכימיה: פרופ' רפאל קליין, מכון ויצמן למדע
במדעי החיים: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב
 
פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים בשלב מוקדם בקריירה המקצועית שלהם, הן בשל הישגיהם יוצאי הדופן והן בשל ההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הפרסים מוענקים לחוקרים עד גיל 42 בזכות מחקריהם פורצי הדרך בשלושה תחומים – מדעי החיים, כימיה ומדעי הפיזיקה וההנדסה.
 
פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל מוענקים לצד הפרסים הבין-לאומיים אשר מוכרזים מדי שנה בארצות הברית ובבריטניה. הפרסים לשנת 2021 בישראל יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים, ככל שמגבלות הקורונה תאפשרנה, ב-1 באוגוסט 2021. הזוכים יצטרפו לקבוצה מובחרת של צעירים וצעירות ישראלים אשר זכו בפרסי בלווטניק בישראל למן שנת 2017, וכן לקהילת המדענים הבין-לאומית של בלווטניק, הצפויה למנות עד סוף השנה 350 מדענים ומהנדסים מרחבי העולם. כמו כן יזכו זוכי הפרס להשתתף מדי קיץ בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק באקדמיה למדעים של ניו יורק, שבו מתכנסים זוכי הפרס בעבר ובהווה כדי לחלוק רעיונות חדשים וליצור שיתופי פעולה חוצי-תחומים.
 
"השנה החולפת הוכיחה את חשיבותו של מדע פורץ דרך", ציין לן בלווטניק (Len Blavatnik), מייסד ויו"ר Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק, "זוהי חובתנו לעודד מדענים צעירים להרחיב את תחומי המחקר שלהם ולפרוץ את גבולות הגילוי המדעי. הישגיהם של שלושת הצעירים הישראלים יוצאי הדופן הללו הם עדות ליכולותיהם, להתמדתם ולדמיון שלהם – מאפיינים של חוקרים ישראלים צעירים רבים שימשיכו לתרום תרומות נכבדות למדע לדורות הבאים".
 
ניקולס דירקס (Nicholas B. Dirks), נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק, אמר: "זוכי פרסי בלוווטניק לשנת 2021 בישראל הם קבוצה מרשימה של חלוצי מדע. בשם האקדמיה למדעים של ניו יורק אנו גאים בתרומתם של הצעירים הללו בישראל לקהילה המדעית העולמית ולשיפור החיים באמצעות מחקריהם. אנו מברכים אותם על הישגיהם ומצפים לראות מה צופן עתידם".
 
פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציינה: "בעיצומה של שנה מאתגרת אנו גאים עד מאוד בכך שהמדענים הצעירים שלנו מתקדמים לעבר שיאים חדשים ומקדמים חדשנות מדעית ופריצות דרך. קרן משפחת בלווטניק והאקדמיה למדעים של ניו יורק, ועימן כמובן אנו, שמחים לכבד את המדענים הישראלים יוצאי הדופן הללו בפרס היוקרתי הזה".
 
השנה הוגשו 37 מועמדים ומועמדות לפרס משבע אוניברסיטאות בישראל. חברי המועצה המדעית של הפרס, ובהם זוכי פרס נובל – חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' אהרן צ'חנובר ופרופ' דיויד גרוס, וכן יו"ר סוכנות החלל הישראלית ויו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח פרופ' יצחק בן ישראל, הוזמנו גם הם להציע מועמדים. ועדת שיפוט הכוללת מדענים בכירים בישראל מכל קטגוריה, בהובלת חברי האקדמיה הישראלית, בחרה את שלושת הזוכים.
 
על אודות הזוכים:
 
מדעי הפיזיקה וההנדסה: ד"ר עידו קמינר (35), חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
עבודתו של ד"ר עידו קמינר, ראש המעבדה לדינמיקה קוונטית של אלומות אלקטרונים ע"ש רוברט ורות מגיד, השפיעה על חקר הפיזיקה הבסיסי ביותר באמצעות יישומים אשר משנים את ההבנה שלנו את האופי הקוונטי של אינטראקציות בין חומר לאור. טכנולוגיות חדשות אשר פותחו במעבדתו פותחות את האפשרות ליצירת מכשירי רנטגן קומפקטיים ומתכווננים לשימושים כגון סורקים במערכות אבטחה ודימות רפואי. ד"ר קמינר גם גילה היבטים חדשים של אפקט צ'רנקוב (Cherenkov Effect) – הבזק של אור הנראה כאשר חלקיקים זעירים עוברים דרך גז, נוזל או מוצק, שהתגלה לראשונה בשנת 1934. אפקט צ'רנקוב נתפס כמוסבר במלואו בפיזיקה קלאסית, אך ד"ר קמינר גילה תכונות קוונטיות נסתרות שלא זוהו בעבר בפיזיקה הקלאסית. גילוי זה הוביל אותו לפתח גלאים חדשניים לחלקיקים בעלי אנרגייה גבוהה למאיצי חלקיקים כמו אלה הפועלים ב-CERN (המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים יסודיים בפיזיקה).
 
כימיה: פרופ' רפאל קליין (38), פרופ' חבר וראש המרכז לעיצוב מולקולרי על-שם הלן ומרטין קימל, מכון ויצמן למדע
רוב החומרים מעשה ידי אדם הם סטטיים במהותם ולכן אינם מסוגלים להשתנות בתגובה לאותות חיצוניים. היכולת להגיב לגירויים חיצוניים כמו אור, חום או מגע היא חיונית לקיומם ולתפקודם של אורגניזמים חיים. ד"ר רפאל קליין, העוסק בכימיה אורגנית, פיתח חומרים ננו-דינמיים שתוכננו להחזיק במאפיינים "דמויי-חיים" אלה. לדוגמה, הוא יצר ננו-חלקיקים מגנטיים בעלי צורת קובייה אשר מסוגלים להרכיב את עצמם לכדי חומרים מורכבים בעלי סליל כפול בנוכחות של שדה מגנטי. לחומרים ננו-דינמיים אלה ואחרים יש שימושים פוטנציאליים בתחומים מגוונים, כגון טיהור מים, אחסון אנרגייה וזרזים שונים.
 
 
מדעי החיים: פרופ' יוסי יובל (41), פרופ' מן המניין בביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים וראש ביה"ס סגול למדעי המוח – באוניברסיטת תל אביב, חבר האקדמיה הצעירה הישראלית למדעים
פרופ' יובל פועל לגשר על הפער בין שניים מהתחומים המשפיעים ביותר בביולוגיה – אקולוגיה (חקר בעלי החיים בסביבתם) ומדעי המוח (חקר האופן שבו המוח שולט בפעולות). הוא סייע לבסס את התחום החדש של נוירואקולוגיה, החוקר כיצד המוח שולט בהתנהגות בסביבה טבעית המשתנה במהירות – שילוב החיוני להבנתנו את התהליכים הביולוגיים בעולם הטבע. פרופ' יובל חוקר עטלפים על מנת ללמוד כיצד בעלי חיים מקבלים החלטות בסביבתם הטבעית. הוא מומחה מוביל במחקר על שימושם של עטלפים באיכון הד (סונר) כדי להתמצא ולנווט ברחבי העולם כמודל לאופן שבו המוח משלב מידע חושי להנחיית ההתנהגות. הוא פיתח מכשיר GPS ממוזער חדשני וסנסורים אחרים העוקבים אחר התנהגותם של עטלפים הנעים בחופשיות בטבע. עבודה זו מספקת תובנות רחבות יותר בדבר שאלות כגון כיצד בעלי חיים חשים את הסביבה שלהם, כיצד הם מנווטים, וכיצד הם מתנהגים בקבוצה. הסנסורים שפותחו במעבדה של פרופ' יובל הפכו לזמינים, והם משמשים כיום מדענים מכל רחבי העולם. פרופ' יובל גם מיישם את מחקריו באיכון הד של עטלפים במגוון אפליקציות רובוטיות. למשל הוא מפתח שימושים שונים לאיכון הד בכלים אוטונומיים וברובוטיקה חקלאית.
 
על אודות פרסי בלווטניק למדענים צעירים
פרסי בלווטניק למדענים צעירים, אשר נוסדו ב-2007 על ידי קרן משפחת בלווטניק ומנוהלים על ידי האקדמיה למדעים של ניו יורק, מוקירים מדענים ומהנדסים צעירים מבטיחים באמצעות ציון הישגיהם יוצאי הדופן, הכרה בהבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד ועידוד חדשנותם המחקרית במענק שאיננו מוגבל למימון מחקר. הפרסים נוסדו בניו יורק והוענקו תחילה למדענים ולמהנדסים מצטיינים במדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט. בשנת 2014 הפכו לפרסים לאומיים ומאז מוענקים מדי שנה לזוכים מכל רחבי ארצות הברית. בשנת 2017 הושקו הפרסים בישראל בשיתוף עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן בבריטניה. עד לסוף שנת 2021 יהיה הסך הכולל של הפרסים שהוענקו 11.9 מיליון דולר.
למידע נוסף ולעדכונים על פרסי בלווטניק למדענים צעירים: www.blavatnikawards.org ; בטוויטר / בפייסבוק: @BlavatnikAwards
 
על אודות קרן משפחת בלווטניק
קרן משפחת בלווטניק היא תומכת פעילה במוסדות בולטים בתחומי החינוך, המדע, התרבות והצדקה בארצות הברית, בבריטניה, בישראל ובכלל ברחבי העולם. בראש הקרן עומד לן בלווטניק, תעשיין בין-לאומי, פילנתרופ, המייסד והיו"ר של Access Industries, קבוצה פרטית אמריקאית המנהלת השקעות כלל-עולמיות במגוון תחומים: משאבי טבע וכימיקלים, מדיה ותקשורת, נדל"ן, הון סיכון/טכנולוגיה, בידור, ביוטק ועוד.
 
על אודות האקדמיה למדעים של ניו יורק
האקדמיה למדעים של ניו יורק היא ארגון עצמאי ללא מטרת רווח שהוקם ב-1817, ומאז מחויב לקידום המדע והחברה ברחבי העולם. באמצעות יותר מ-20 אלף חברים ב-100 מדינות ברחבי העולם האקדמיה מקדמת ידע מדעי וטכנולוגי, מתמודדת עם אתגרים כלל-עולמיים באמצעות פתרונות המבוססים על מדע ומעניקה חסות למגוון רחב של יוזמות חינוכיות בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM). האקדמיה מארחת תוכניות ומפרסמת תוכן במגוון נושאים, ובהם מדעי החיים והפיזיקה, מדעי החברה, תזונה, בינה מלאכותית, מדעי המחשב וקיימות. האקדמיה גם מספקת משאבים מקצועיים וחינוכיים לחוקרים בכל שלבי הקריירה שלהם.
למידע נוסף: www.nyas.org
 
על אודות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בתחום המדע בישראל. האקדמיה נוסדה על פי חוק ב-1961 ופועלת כמרכז לאומי למדע ישראלי בכל תחומי המדעים, החברה והרוח. האקדמיה מונה 132 חוקרים וחוקרות נבחרים הפועלים בשתי חטיבות – חטיבת מדעי הרוח וחטיבת מדעי הטבע. משימתה היא קידום מצוינות מדעית ישראלית, ייעוץ לממשלה בענייני מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, פרסום מחקרים שיש בהם כדי לקדם את המדע ושמירה על קשר פעיל עם הקהילה המדעית הבין-לאומית.
למידע נוסף: www.academy.ac.il
 
להודעה בשפה האנגלית: blavatnikawards.org
לעמוד הראשי