בישיבת האספה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביום שלישי 15 ביוני 2021 (ה' בתמוז תשפ"א) בחרו חברי האקדמיה בפרופ' דוד הראל, מדען בעל שם עולמי בתחום מדעי המחשב ממכון ויצמן למדע, לשמש הנשיא האחד-עשר של האקדמיה. פרופ' הראל יחליף את הנשיאה היוצאת פרופ' נילי כהן, המסיימת כהונה בת שש שנים. לסגנית הנשיא נבחרה פרופ' מרגלית פינקלברג, חוקרת בעלת שם עולמי מהחוג ללימודים קלאסיים של אוניברסיטת תל אביב, והיא מחליפה בתפקיד זה את פרופ' הראל.

 

פרופ' הראל ופרופ' פינקלברג ייכנסו לתפקידם בא' בתשרי תשפ"ב.

 

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הגוף הבכיר בקהילת המדע בישראל, נוסדה על פי חוק בשנת תשכ"א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל למען טיפוח וקידום המדע בארץ. כדי למלא את ייעודה היא מייעצת לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, מפרסמת כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע ושומרת על קשר פעיל עם הקהילה המדעית הבין-לאומית.

האקדמיה נחלקת לשתי חטיבות – החטיבה למדעי הטבע והחטיבה למדעי הרוח. עם הצטרפות החברים החדשים האקדמיה מונה 139 חברים.

 

פרופסור דוד הראל, חבר סגל במכון ויצמן למדע מאז 1980, שימש שם ראש מחלקה למתמטיקה שימושית ולמדעי המחשב (בשנים 1989–1995) ודקן הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב (בשנים 1998–2004). פרופ' הראל ייסד עם שותפים את חברת I-Logix, שלימים נטמעה ב-IBM. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), עבד פרקי זמן במחלקת המחקר של IBM בניו יורק ועשה שנות שבתון באוניברסיטאות קרנגי-מלון, קורנל ואדינבורו. הוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2010.

 

עיקר תחומי התמחותו של פרופ' הראל בעבר במדעי המחשב התאורטיים (לוגיקה, חישוביות, אוטומטים ותורת מסדי נתונים), ובעשורים האחרונים הוא מתמקד בעיקר בהנדסת תוכנה ומערכות, במחקרים על מידול ושחזור של ריח ובמידול וניתוח של מערכות ביולוגיות.

פרופ' הראל הוא ממציאה של שפת דיאגרמות המיצוב (Statecharts) וממציא שותף של דיאגרמות תסריטים חיים (LSCs) וכן של הכלים Statemate, Rhapsody, Play-Engine ו-PlayGo.

 

בספריו: "אלגוריתמיקה: יסודות מדעי המחשב" ו"המחשב אינו כל-יכול", שנכתבו באנגלית ותורגמו בין השאר לעברית.

 

פרסים וכיבודים: פרס ה-ACM למחנך המופתי (1992), פרס ישראל (2004), פרס ה-ACM למערכות תוכנה (2007) ופרס א.מ.ת. (2010), וכן חמישה תארים לשם כבוד. הוא עמית ב-ACM, ב-IEEE, ב-AAAS וב-EATCS, חבר באקדמיה אירופיאה ובאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (משנת תש"ע/2010), חבר-חוץ באקדמיה הלאומית האמריקאית למדע, באקדמיה הלאומית האמריקאית להנדסה ובאקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים. כמן כן הוא עמית בחברה המלכותית הבריטית (FRS).

 

פרופ' מרגלית פינקלברג היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים של אוניברסיטת תל אביב וחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2005. קיבלה תואר דוקטור לפילוסופיה מן האוניברסיטה העברית בירושלים ב-1986. פרופ' פינקלברג היא חוקרת השפה, הספרות והתרבות של יוון העתיקה. מחקריה משתרעים על פני קשת רחבה של נושאים: ספרות יוון, במיוחד שירת הומרוס, פרהיסטוריה אגאית, תורת השירה, השפה היוונית העתיקה, מסורת מיתולוגית, דת ומוסר ביוון ולאחרונה כתבי אפלטון.

 

בספריה: The Birth of Literary Fiction in Ancient Greece (1998), Greeks and Pre-Greeks: Aegean Prehistory and Greeks Heroic Tradition (2005), The Gatekeeper: Narrative Voice in Plato’s Dialogues (2019). פרסמה יותר ממאה מאמרי מחקר וערכה את The Homer Encyclopedia בשלושה כרכים (2011), פרסום שזכה בפרס מטעם איגוד הספריות של ארצות הברית (RUSA). כמו כן תרגמה לעברית דיאלוגים אחדים של אפלטון.

 

פרופ' פינקלברג שימשה עמיתת מחקר ב-All Souls College שבאוניברסיטת אוקספורד, במכון ללימודים מתקדמים שבפרינסטון ובמכון ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת בריטיש קולומבייה, וניהלה (עם ג"ג סטרומזה) קבוצת מחקר במכון הישראלי ללימודים מתקדמים. כמו כן הוזמנה לשאת הרצאות כבוד באוניברסיטת מישיגן ובאוניברסיטת ממוריאל של ניופאונדלנד והרצאות אורח רבות.

 

פרופ' פינקלברג כיהנה בתפקידים ראשת החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב ונשיאת האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל. הייתה חברה בוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב ובוועד המנהל של המכון הישראלי ללימודים מתקדמים, והשתתפה בוועדות אקדמיות שונות.

 

פרסים וכיבודים: פרופ' פינקלברג היא זוכת פרס רוטשילד במדעי הרוח לשנת 2012. זכתה בפרס מטעם קרן רוזה אטינגר (1994) על תרגום מיוונית עתיקה לרוסית של החיבור "מלחמות היהודים" ליוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), שראה אור במוסקווה. זכתה בפרס גילדרסליב (1991) מטעם הוצאת הספרים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס על המאמר הטוב ביותר שפורסם בכתב העת American Journal of Philology.

 

כמו כן בחרה האספה הכללית של האקדמיה 7 חברים וחברות חדשים לאקדמיה, והם יצטרפו לשורותיה בטקס חגיגי שיתקיים בחנוכה. ואלה הם:

פרופ' ינון בן-נריה, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' מוחמד חאג'-יחיא, בית-הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' ישעיהו טלמון, הפקולטה להנדסה כימית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

פרופ' נירה ליברמן, בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' מארן ניהוף, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' סמי סמוחה, החוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת חיפה

פרופ' שרית קראוס, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן