האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קיימה בימים 11–12 בספטמבר כינוס בנושא "המנדט הבריטי בפלשתינה-א"י בהקשריו האזוריים והגלובליים". את הכינוס הובילו וארגנו בוגרת האקדמיה הצעירה הישראלית פרופ' ליאת קוזמא וחברת האקדמיה פרופ' בילי מלמן בחסות האקדמיה, והשתתפו בו חוקרי מנדט מהארץ ומהעולם שעבודותיהם ניצבות בחזית המחקר של המנדט על פלשתינה-א"י, ולידם מומחים למנדטים אחרים במזרח התיכון, באסיה ובאפריקה.

 

ייחודו של הכינוס היה בדיון במנדט הן בהיבטיו המקומיים – בחברה הפלסטינית וביישוב היהודי – הן בזיקות שבינו לבין מנדטים אחרים במזרח התיכון – בסוריה, בלבנון ובעיראק – וכן בהשוואה בינו לבין מנדטים באפריקה ובאוקיינוס השקט. היבטים מקומיים ואזוריים נידונו בהקשריהם הבין-לאומיים, בהיות המנדט בפיקוחם של ארגונים בין-לאומיים: חבר הלאומים וארגון האומות המאוחדות.

 

בנושאים שנידונו בכינוס היו הדיון הבין-לאומי הפומבי במנדט ובשיטה האימפריאלית של המנדטים בכללותה, הגבולות בין שטחי המנדטים השונים במזרח התיכון, מדיניות פיתוח והניסיון לקשור בין השיטה המנדטורית למודרניזציה, מדיניות סביבתית ומורשתה במדינות הלאום, חינוך, מדיניות בריאות, התפתחותן של ערים ותכנון עירוני והטיפול בעוני ובקבוצות שוליים. ליד אלה היו הרצאות שעסקו בהיסטוריה החברתית של קבוצות שהיו כפופות למדיניות המנדט – מי שחצו את הגבולות המדיניים, התגוררו בבתים המועמדים להריסה או הציעו חזון משלהם לעתידו החקלאי של המרחב ולתכנונו, ולחינוך בו. הכינוס חשף את פעילותם של פקידים קולוניאליים, של פקידי המנדט, של אינטלקטואלים לאומיים מקומיים וכן של מומחים, ובהם רופאים, מתכנני ערים ואדריכלים, של איכרים ועירוניים, של יזמים ושל פילנתרופים ופילנתרופיות. פסיפס אנושי זה העלה תובנות חשובות באשר לחיי היום-יום בארץ ובסביבותיה בתקופה חשובה זו, על היבטיהם החברתיים והתרבותיים שטרם נידונו במחקר.