מחקרים, או ניסויים קליניים בבני אדם, נדרשים לאישורן של ועדות אתיות. הוועדות הן מולטי-דיסציפלינריות ומורכבות לרוב מאנשי רפואה בכירים, מנציגי ציבור – עורכי דין או אנשי דת, נציגי המוסד הרפואי / הרגולטור ועוד. בעולם הוקמו ועדות אתיות למחקרים קליניים בבני אדם במחצית הראשונה של המאה העשרים. בישראל נקבעו ועדות אתיות סטטוטוריות מכוח תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני-אדם), התשמ"א–1980:

□ ועדות הלסינקי של בתי-חולים ("ועדות מוסדיות"), שתפקידן לאשר כל ניסוי רפואי מיוחד בבני אדם (כמוגדר בתוספת הרביעית לתקנות) הנערך בבית החולים.

□ הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם, שתפקידה לתת חוות דעת למנכ"ל משרד הבריאות (לצורך (אי-)אישור המחקר) בעניין ניסויים שאינם מיוחדים, כמפורט בתקנה 3ב', דהיינו: כל ניסוי גנטי בבני אדם; ניסוי הנוגע להפריית אישה באמצעות טכנולוגיות רבייה מלאכותיות; עניינים שיוריים הנוגעים לניסוי בבני אדם, שבנוגע אליהם ביקש מנכ"ל משרד הבריאות לקבוע כי אינם מנוגדים להצהרת הלסינקי ולתקנות.

כמו כן פועלת ועדה מרכזית לניסויים קליניים במוצרים שמקורם תאים או רקמות וועדה עליונה לטיפול גני כשלוחה של הוועדה העליונה. נוסף על אלה, הוקמה גם ועדה מרכזית לניסויים רפואיים בבני אדם (שהוגדרה בנוהל ניסויים רפואיים בבני-אדם, התשע"ו–2016), שהיא ועדה מייעצת למנכ"ל משרד הבריאות בעניין ניסויים רפואיים באחד מן הנושאים האלה: תכשירים; אביזרים ומכשור רפואי (אמ"ר) / ציוד רפואי; תרפיות מתקדמות, למעט טיפול גני; או לכל נושא אחר שעליו יוחלט בעתיד. בד בבד עם פעילותן של ועדות אלה פועלות ועדות הלסינקי בקופות החולים וכן פועלות ועדות אתיקה אוניברסיטאיות במוסדות אקדמיים. הוועדות פועלות על פי תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני-אדם), התשמ"א–1980, על פי כללי אמנת הלסינקי, המתעדכנים מעת לעת, ועל פי חוזרי מנכ"ל משרד הבריאות.

https://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Briut18.pdf

https://www.health.gov.il/hozer/DR_14.pdf

https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/ClinicalTrials/Pages/default.aspx