רשימת קיצורי מקלדת
צור קשר | English
שנה גודל כתב: + -

על החטיבה למדעי הרוח

על החטיבה למדעי הרוח
בחטיבה למדעי הרוח בשנת תשע"ו (2016-2015) חמישים ושבעה חברים מתחומים שונים במדעי הרוח והחברה: ארכֵאולוגיה, בלשנות, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, הלשון העברית, המזרח הקדום, כלכלה, לימודים קלאסיים, מדע הדתות, מדע המדינה, מחשבת ישראל, מקרא, משפטים, ספרות, סטטיסטיקה, פסיכולוגיה ופילוסופיה.
 
פעילות החטיבה כוללת תמיכה במפעלי מחקר, ארגון סימפוזיונים בין-לאומיים, ימי עיון והרצאות ובחינתם של נושאים שונים הנוגעים לתחומי מדעי הרוח והחברה. כמו כן החטיבה מקדמת פעילויות שונות שיזמו חבריה ומקיימת פעילויות המיועדות לחוקרים בראשית דרכם האקדמית. 
 
מפעלי האקדמיה במדעי הרוח עוסקים בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ובחקר השירה העברית. מדיניות האקדמיה היא לתמוך רק במפעלים בעלי חשיבות לאומית ובעלי היקף רחב. שני המפעלים הנתמכים כספית הם מפעל האונומסטיקון של ארץ ישראל ומפעל חקר פיוטי הגניזה. האקדמיה מעודדת את מפעליה לחפש מקורות מימון נוספים.
 
האקדמיה תומכת במפעל המשותף עם Monumenta Germaniae Historica להוצאה לאור של מהדורות ביקורתיות של חיבורים עבריים מאשכנז בימי הביניים ובנוסף פורסת את חסותה על מפעל המילון הפרסית האמצעית.
 
במסגרת תפקידיה של האקדמיה לטפח ולקדם פעילות מדעית ולייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי פעלה בתחילת שנות האלפיים ועדה לבדיקת מצבם של מדעי הרוח בישראל. הוועדה פרסמה בשנת תשס"ז (2007) דוח מסכם בכותרת "עתידם של מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל", ומאז החטיבה פועלת רבות לחיזוק מעמדם של מקצועות מדעי הרוח. קווי הפעולה שננקטו במשך העשור באו לידי ביטוי בהגדלת התקציבים למדעי הרוח ממקורות ציבוריים ומגורמים פילנתרופיים כגון "הקרן לקידום מדעי הרוח", יזמה משותפת של יד הנדיב והמועצה להשכלה גבוהה (ות"ת). חבר הוועדה בקרן מטעם האקדמיה הוא חבר האקדמיה פרופ' יוחנן פרידמן.
 
על פי המלצת הדוח להגביר את מודעות הציבור למדעי הרוח ארגנה החטיבה בשנת תשע"ב (2012) סדרת אירועים בכרמיאל, בראשון לציון ובירושלים בכותרת "משב רוח - שבוע מדעי הרוח". באירועים אלו השתתפו למעלה מ-20 חברי האקדמיה, ובצדם חוקרים צעירים, יוצרים, אמנים ואנשי תקשורת. פעילות זו חשפה לציבור הישראלי את עבודת המחקר הענפה בתחומי מדעי הרוח ואת תרומתם לפרט ולחברה.
 
החטיבה בודקת תחומי דעת שונים במדעי הרוח והחברה. בשנת תשס"ז (2007) יצא דוח מסכם בכותרת "מחקר ההיסטוריה באוניברסיטאות בישראל" מאת חבר האקדמיה פרופ' ב"ז קדר.
 
בשנת תש"ס (2010) הוקמה ועדה לבדיקת מצב הארכאולוגיה בישראל בראשותו של חבר האקדמיה פרופ' יורם צפריר ז"ל. עם סיום עבודת הוועדה פורסם דוח מסכם בכותרת "דוח על מצב הארכאולוגיה בישראל" (תשע"ה/2015).
 
בשנת תשע"ה (2015) הוקמה ועדה בראשותו של חבר האקדמיה פרופ' גדליה סטרומזה לבדיקת תחום מדע הדתות באוניברסיטאות בישראל. עם סיום עבודת הוועדה היא עתידה להגיש את מסקנותיה למועצת האקדמיה.
 
בשנת היובל לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (תש"ע, 2009) החליטה מועצת האקדמיה לייסד סדרה של הרצאות שנתיות על שמו של נשיא האקדמיה הראשון פרופ' מרטין בובר. לפי דרכו של בובר, ההרצאות בסדרה הן במגוון תחומים במדעי הרוח והחברה ופונות לקהל רחב של חוקרים ומתעניינים.
 
בשנת תשע"ה (2015) הפעילה החטיבה את התכנית "כיתת אמן" - תכנית לחוקרים במדעי הרוח והחברה. מטרת התכנית להפגיש חוקרים צעירים עם חוקר בכיר בסדנה בת יומיים ולחשוף אותם לשאלות שבחזית המחקר. הסדנה הראשונה בתכנית, בהנחייתו של הארכאולוג פרופ' דניס פרינגל מאוניברסיטת קרדיף, מחשובי הארכאולוגים של ממלכת הצלבנים בירושלים, התקיימה בעכו באותה שנה (יוני 2015).
 
החטיבה מקיימת הרצאות אורח וכן ימי עיון לכבודם של חברי האקדמיה שהגיעו לגבורות ולזכרם של חברי האקדמיה שנפטרו.
 
מדי שנה נבחרים כתריסר חוקרים בראשית דרכם המחקרית לחברות בפורום הצעירים של החטיבה למדעי הרוח והחברה. את הפורום מרכז אחד מחברי האקדמיה. הפורום הוא קבוצת חשיבה של חוקרים מצטיינים המתכנסים לדיונים אקדמיים בנושא רחב מסוים, וכל חוקר מביא את זווית הראייה הייחודית לו. משך פעילותו של הפורום שנה עד שנתיים (על פי החלטת המנחה והקבוצה).
 
מאז שנת תשס"ט (2009) מארגנת החטיבה יחד עם קרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית סדרת כינוסים רב-תחומיים במדעי הרוח (GISFOHי- German Israeli Frontiers of the Humanities) שמשתתפים בהם 50 חוקרים צעירים ישראלים וגרמנים. מטרות הכינוס הן להפגיש חוקרים צעירים מצטיינים מתחומים שונים ולאתגר אותם לחשוב ולחקור מעבר לגבולות תחום הדעת שלהם, לאפשר הפריה הדדית וליצור ערוץ לחילופי ידע אקדמי.