האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מפרסמת נייר עמדה חדש הקורא לקדם מחקר יישומי באקדמיה, לצד המחקר הבסיסי, וממליץ להקים קרן לאומית ייעודית למימון מחקר יישומי. המסמך גובש בוועדת "מפת דרכים למדע" שהקימה האקדמיה בשלהי 2025,* ולבקשת ות״ת, הבוחנת את הנושא בימים אלה, כחלק מדיון רחב בנושא קידום המחקר היישומי בישראל.

 

 

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ממלאת תפקיד מרכזי בקידום המחקר בישראל. בין היתר יזמה האקדמיה את הקמתה של הקרן הלאומית למדע, הפועלת כבר עשורים רבים כגוף המרכזי בישראל למימון מחקר בסיסי, על בסיס מצוינות מדעית. כעת האקדמיה ממליצה להקים מנגנון משלים, שיתמקד במימון מחקרים יישומיים שיש להם פוטנציאל מסחרי, חברתי או ציבורי, ובכך לחזק את הממשק בין המחקר הבסיסי לבין התעשייה, החברה והממשלה.

 

בהמשך לממצאים שעלו בדוח מצב המדע תשפ"ו / 2025 שפרסמה האקדמיה למדעים בינואר השנה, בנייר העמדה מודגש כי על אף ההשקעה הגבוהה במחקר ופיתוח אזרחי בישראל, קיים פער במימון מחקרים המתרגמים את ממצאי המחקר הבסיסי ליישומים בעלי פוטנציאל לפתרון בעיות מעשיות.

 

מרבית מקורות המימון הקיימים למחקר יישומי – בהם רשות החדשנות, משרד המדע וגופים אחרים – נותנים במתכונתם הנוכחית מענה חלקי בלבד למחקר יישומי באקדמיה, במיוחד בשלבים הטרום־יישומיים.

 

בנייר העמדה מודגש כי הצורך במימון מחקר יישומי בולט גם במדעי החברה והרוח, שקיים בהם צורך ממשי בקידום העברת הידע מחזית המחקר לפרקטיקה, בתחומים כמו חינוך, מִנהל הבריאות, רווחה ותרבות.

 

הדוח מדגיש כי על הקרן המוצעת לפעול במתכונת עצמאית, בדומה לקרן הלאומית למדע, ולהבטיח הליך בחירה המבוסס בראש ובראשונה על מצוינות מדעית, בעיקר בתחומים שבהם אין די במקורות המימון הנוכחיים ואשר יוצעו על ידי החוקרים (bottom-up). עוד מודגש כי המימון לקרן היישומית צריך להיות נוסף על המימון למחקר הבסיסי באקדמיה, ולא לבוא על חשבונו. 

הקמת הקרן גם לא צריכה לפגוע בפעילות המחקר וקרנות המחקר והפיתוח החשובות של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ובתקציב המדענים הראשיים במשרדי הממשלה או רשות החדשנות, או לבוא על חשבונם.

 

 

* ועדת "מפת דרכים למדע" היא ועדה של האקדמיה הלאומית למדעים המורכבת מאנשי מפתח בתחומי המדע והמחקר בישראל. תפקידה לגבש יעדים אסטרטגיים ועקרונות לקידום המדע הישראלי.