החוק להרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה – בכייה לדורות

גילוי דעת מאת מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מתנגדת נחרצות לנוסח הצעת החוק שוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת אישרה אתמול (6.7.26) לקראת הצבעה לקריאה שנייה ושלישית במליאה. הצעת חוק זו אינה מסתפקת בהפרדה במסגרת התואר הראשון, אלא מאפשרת מסלולי הפרדה גם בתארים שניים ושלישיים. הנוסח שהתקבל מאפשר למוסדות שבחרו להיות מופרדים גם לבצע הפרדה לא רק בכיתות הלימוד אלא גם במרחבים הציבוריים ובמתקנים של הקמפוס, הפרדה שעד כה הייתה אסורה.

מכוח חובתנו על פי חוק לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות בתחום המדע, גילינו דעתנו בעבר, ערב הדיונים בהצעת החוק, והבענו התנגדות לחקיקה, אשר מנוגדת לעקרון השוויון ופוגעת בראש ובראשונה בסטודנטיות ובסטודנטים חרדים ובאופק המחקרי שלהם, וכן בסגל האקדמי כולו, ובמיוחד במרצות ובחוקרות נשים שתימנע מהן האפשרות ללמד סטודנטים במוסדות ובמסלולים מופרדים.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רואה חשיבות עליונה בשילובם המלא של תלמידים ותלמידות, חוקרים וחוקרות חרדים וערבים באקדמיה הישראלית. אנו רואים חשיבות רבה בהשקעה בסטודנטים שהם "דור ראשון באקדמיה" וכן בקידומן של נשים למשרות הוראה, מחקר וניהול בכירות.

חקיקה המאפשרת הפרדה מוסדית ומבנית בין גברים לנשים מסיגה את השילוב, השוויון והגיוון המוסדי שנים רבות לאחור. החקיקה תפגע לא רק במרקם ובמערך האוניברסיטאי; היא תפגע גם בסיכויי ההשתלבות של סטודנטים וסטודנטיות חרדים בעולם האקדמי ובחברה הישראלית, במצוינות האקדמית ובמעמדה של האקדמיה הישראלית בעולם, ושל מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית.

אישור הצעת החוק אינו רק 'עניינם של ארגוני הנשים', או של מרצות נחושות באקדמיה. הוא מעניינה ובבסיס זהותה של האקדמיה כולה, ושל מדינה שהתהדרה עד כה, ובצדק, באקדמיה הישראלית ובהישגיה. אם תעבור הצעת החוק את הצבעת המליאה תהיה זו בכייה לדורות.

על החתום:

פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה

פרופ' מרגלית פינקלברג, סגנית נשיא האקדמיה

פרופ' יוסף קוסט, יו"ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה

פרופ' אבנר הולצמן, יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה

פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה לשעבר

אסתר סיוון, מנכ"לית האקדמיה