ועדת ההיגוי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים להתמודדות עם שינויי האקלים מפרסמת נייר עמדה חדש על רקע התחזקותו של אירוע אל ניניו, הצפוי להגיע לעוצמה גבוהה ולהימשך אל תוך חורף 2026–2027. המסמך מרכז את הידע המדעי העדכני על התופעה ועל הקשר המורכב שבינה לבין האקלים בישראל, ומרחיב את הדיון מן המידע המטאורולוגי אל המשמעויות האפשריות לישראל על רקע שינויי האקלים והצורך בהיערכות מוקדמת.

 

 

 

על פי התחזיות העדכניות של גופי החיזוי המובילים בעולם, אל ניניו צפוי להמשיך ולהתחזק בחודשים הקרובים. ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) מעריך כי האירוע יגיע לעוצמה גבוהה מאוד, וכי קיימת הסתברות של כמעט 100% שיימשך עד פברואר 2027. עם זאת הוועדה מדגישה כי עוצמתו של אל ניניו אינה קובעת באופן בלעדי כיצד ייראה החורף בישראל ואינה מבטיחה חורף גשום. מחקרים עדכניים של השירות המטאורולוגי הישראלי מחזקים את העדויות לקשר סטטיסטי חיובי בין עוצמת אל ניניו לבין המשקעים בישראל, בעיקר במרכז הארץ ובהרי יהודה, אך השפעתו על ישראל עקיפה ותלויה גם בהתפתחות מערכות מזג האוויר מעל אירופה והים התיכון.

 

נייר העמדה בוחן את התופעה גם על רקע ההתחממות העולמית. בעולם חם יותר האטמוספרה יכולה להכיל אדי מים רבים יותר, ובהיות הים התיכון חם הוא עשוי לספק לחות ואנרגיה למערכות גשם כאשר התנאים המטאורולוגיים המתאימים מתפתחים. כך למשל 80 מ"מ גשם היורדים במשך כמה ימים עשויים לתרום למשק המים, אולם אותה כמות בתוך שעה או שעתיים עלולה לגרום להצפות, לסחף, לחסימות כבישים ולשיטפונות בזק.

 

"ההתפתחויות של החודשים האחרונים ממחישות עד כמה דפוסי הזרימה באזורנו יכולים להיות חריגים. גלי החום חסרי התקדים במערב אירופה לצד קיץ קריר יחסית ואוגוסט גשום באופן חריג בישראל אינם מאפשרים לחזות את החורף הקרוב, אבל הם מדגישים את הצורך להיערך גם לאירועים חריגים. בחורף, אל ניניו חזק במיוחד עשוי להגביר את הסיכוי לאירועי גשם עוצמתיים, שעלולים לגרום להצפות ולשיטפונות, במיוחד כאשר הם פוגשים את הים התיכון כשהוא חם. לכן צריך להיערך עכשיו ולא אחרי שהסערה הראשונה תגיע," אומר חבר הוועדה פרופ׳ דניאל רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה במדעי האטמוספירה ובהנדסת האקלים.

 

הוועדה, בראשותו של פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן למדע, מדגישה כי מעקב אחר התפתחותו של אל ניניו חודשים מראש מאפשר להיערך מבעוד מועד גם כאשר אין ודאות באשר להתפתחות החורף בישראל. התפתחותו של אל ניניו מדגישה בין היתר את הצורך בתחזוקת מערכות הניקוז, במיפוי מוקדי הצפה, בהיערכות לסגירת כבישים ומעברים נמוכים, בבדיקת חניונים תת-קרקעיים ומבני ציבור ובחיזוק מערכי ההתרעה והתיאום בין הרשויות המקומיות וגופי החירום.

 

לצד ההשפעה האפשרית על מזג האוויר בישראל, נייר העמדה מרחיב את המבט גם להשלכותיו העולמיות של אל ניניו. פגיעה ביבולים במדינות יצוא עיקריות ושיבושים בתשתיות ובתחבורה עלולים להשפיע על מחירי המזון והסחורות ועל שרשראות האספקה. בישראל, המייבאת חלק ניכר מהדגנים, המספוא וחומרי הגלם החקלאיים שלה, עשויות להיות לכך השלכות כלכליות ואסטרטגיות גם כאשר מזג האוויר המקומי אינו חריג.