מדי שנה מעניקה תוכנית מלגות אדמס, מייסודה של קרן משפחת אדמס הקנדית ובניהולה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מלגות לתלמידי מחקר לתואר דוקטור בתחומי מדעי הטבע, מדעי החיים, ההנדסה, המתמטיקה, מדע הנתונים ומדעי המחשב. שבעה דוקטורנטים זכו במלגות אדמס היוקרתיות בשנת תשפ"ו ועוד שבעה דוקטורנטים זכו לקראת שנת תשפ"ז. כל אחד מן הזוכים יקבל מלגה שנתית בסך 100,000 ₪ לתקופה של עד ארבע שנים אקדמיות רצופות, וכן מענק נסיעות שנתי של עד 3,000 דולר ארה"ב. 14 המלגאים זכאים גם לפטור מלא משכר הלימוד.

המלגות הוענקו בסמינר אדמס השנתי, שהתקיים ביום ג', 23 ביוני 2026, בבית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בירושלים, בהשתתפות מר סילבן אדמס, החתום על "התחייבות הנתינה" ומתגורר היום בישראל, ונשיא האקדמיה למדעים, פרופ' דוד הראל.

את תוכנית מלגות אדמס ייסד מרסל אדמס המנוח, ציוני מושבע שנולד ברומניה ב־1920 וברח ממחנה עבודה נאצי בימי מלחמת העולם השנייה. הוא עלה לישראל ולחם במלחמת העצמאות. ב־1951 עבר אדמס לקנדה, וכעבור שבע שנים הקים שם חברת נדל"ן בשם Iberville Developments. החברה הלכה והתרחבה וכיום היא מנהלת יותר ממאה נכסים, ובהם מרכזי קניות, מבני תעשייה, ובנייני מגורים. את תוכנית המלגות הקרויה על שמו ייסד מרסל אדמס בשנת 2005, כמחוות תודה למדינת ישראל, שהעניקה לו מקלט אחרי ששרד בשואה. הוא הלך לעולמו בשנת 2020, בן מאה.

"משאב הטבע החשוב ביותר של ישראל הוא ההון האנושי שלה. התמיכה בחוקרים הצעירים המבטיחים ביותר שלנו היא השקעה במנהיגות המדעית העתידית של ישראל כדי ש'אומת הסטארט-אפ' תמשיך להוביל באמצעות חדשנות, יצירתיות ופריצות דרך מדעיות. אני מברך את מקבלי מלגת אדמס השנה, המייצגים את מיטב הכישרונות בתחומי המדע בישראל. מחקריהם יסייעו לעצב את עתידנו ויתרמו להתמודדות עם כמה מן האתגרים החשובים ביותר העומדים בפני העולם," אמר נציג המשפחה, איש העסקים והפילנתרופ הישראלי–קנדי סילבן אדמס.

"מלגות אדמס הן מורשתו המתמשכת של אבי המנוח למדינת ישראל. לאחר ששרד בשואה וסייע בבנייתה של ישראל כאדם צעיר, הוא מעולם לא שכח את ההזדמנות שהמדינה הזו העניקה לו. הוא האמין בכל ליבו בכוחה של ההשכלה וביכולתם של צעירים מצטיינים לחולל שינוי של ממש. אני גאה להמשיך את תוכנית המלגות שהקים ולתמוך בדור הבא של מובילי המדע והחדשנות בישראל."

השנה ציין סמינר אדמס גם את זוכות מלגת רות ארנון לשנים תשפ"ו ותשפ"ז. המלגה הוענקה לד"ר עינת זיידל פוזנר, רופאה־חוקרת באוניברסיטה העברית בירושלים, ולד"ר דנה בנימין, חוקרת מיקרוביום בפקולטה לרפואה על שם עזריאלי באוניברסיטת בר־אילן. תוכנית מלגת רות ארנון הוקמה בידי נשיאת האקדמיה לשעבר, פרופ' רות ארנון, כדי לסייע למלגאיות אדמס לנסוע ללימודי בתר־דוקטורט בחו"ל ולקדם את הקריירה האקדמית שלהן. המלגה מעניקה סכום של 20,000 דולר למטרה זו.

זוכי מלגות אדמס לשנת תשפ"ו

• אלעד בלאס, המחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן – המחקר של בלאס לדוקטורט מתמקד בפיתוח מערכות אגירת אנרגייה אלקטרוכימיות המבוססות על חומרים זמינים בטבע, כגון אבץ וברום, תוך כדי שימוש בסביבה מימית ובטוחה – כחלק מהמאמץ להציע פתרונות בני-קיימא לפליטת פחמן ולשאר אתגרי האקלים העולמיים. מחקרו שואף לפענח את מנגנוני הטעינה והפריקה של מערכת סוללה ייחודית וחדשנית זו, וכן את התהליכים העומדים בבסיס תופעת הפריקה העצמית שלה. בעבודתו ערך בלאס מחקר חלוצי מעמיק בנושא הפריקה העצמית של סוללות אבץ-ברום סטטיות (אל-זרימה), והציע פתרונות פשוטים אך יעילים להתמודדות עם אתגר זה. כמו כן הוא הראה כי שינוי ממוקד בזהות האטומים המרכיבים את החומרים הפעילים – למשל החלפת חנקן בזרחן – יכול לשנות באופן משמעותי את דפוסי הפעולה של הסוללה ולשפר את ביצועיה. תוצאות אלו הובילו לרישום מספר פטנטים, והן פותחות צוהר לאגירת אנרגייה בת-קיימא המבוססת על חומרים נפוצים וזמינים.


• נדיר בוני, המחלקה לביוכימיה וביופיזיקה באוניברסיטת תל אביב – מחקרו של בוני מתמקד ביישום של כלֵי ביואינפורמטיקה לחיזוי קשרים בין חלבונים ולמידול יצירתם של מבני חלבונים מורכבים. בעבודתו הוא מנסה לשפר את יכולת החיזוי של קשרי חלבון-חלבון בין קולטני תאים, באמצעות שימוש באלגוריתמים של למידת מכונה. בעבר פרסם מחקר על קשרים בין חלבונים אדהזיה ועל התפקיד שהם ממלאים בחיבור בין תאים, שתרם להבנתנו את נושא הזיהוי העצמי בתאי עצב. כיום, לעומת זאת, הוא מתמקד בעיקר בקידום הבנתנו בתחום הביולוגיה המולקולרית, ובפרט באמצעות כלי ביואינפורמטיקה מתקדמים.


• עמית אלעד, המחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן באוניברסיטה העברית בירושלים – אלעד לומד לדוקטורט במדעי הרפואה במשולב עם לימודי רפואה במסגרת מסלול ייעודי באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בהתפתחות של תאים נוירואנדוקריניים בקיבה, במטרה לחשוף עקרונות כלליים הנוגעים לתאים נוירואנדוקריניים ברחבי הגוף כולו. הוא משתמש בכלים חישוביים, במודלים חיים (in vivo), ובמערכות אורגנואידיות, ומפתח שיטות חדשות ללמידת ההתמיינות, התחזוקה, והתפקוד של התאים הללו. כרופא־חוקר לעתיד הוא מתעניין במיוחד בגילוי העקרונות הביולוגיים וההתפתחותיים העומדים ביסודם של מומים מולדים, במטרה למצוא עבורם טיפולים פרטניים והוליסטיים.


• איה מארק, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה – מחקר הדוקטורט של מארק מתמקד בנדידה לילית של ציפורים בישראל, ומשלב מעקב על ידי מכ"ם ואמצעים ביו־אקוסטיים. היא מפתחת מודלים ללמידה עמוקה שיוכלו לזהות מיני ציפורים באמצעות הקריאות שהן משמיעות בתעופת הלילה שלהן, במטרה למפות את ההרכב והדינמיקה של קהילות ציפורים נודדות ולהבינם. מחקרה מטפל בצורך הדחוף בכלי ניטור אמינים ורחבי־היקף שיתמכו בהגנה על עופות נודדים, הממלאים תפקידים קריטיים בסביבתנו. היא עובדת עם שותפים מקומיים ברחבי ישראל במטרה לעגן את עבודתה במאמצי שימור אזוריים.


• אוהד סגל, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל – מחקר הדוקטורט של סגל מתמקד בגבישי זמן פוטוניים – תחום פורץ דרך שיש לו יישומים פוטנציאליים כמו מקורות אור קוהרנטיים מתכוונני תדר ומחשוב קוונטי. הוא משלב את תשוקתו לגלים (שמקורה בגלישת גלים) ואת סקרנותו המדעית בחקירה ניסויית ותאורטית של תופעות חדשות בתחום האופטיקה הפיזיקלית (אופטיקת גלים). חיבתו של סגל לספורט ימי הובילה אותו לחקור את התופעות הפיזיקליות והביולוגיות המושלות בעולמנו. לפני שהחל בלימודיו האקדמיים שירת כצוללן בצה"ל.


• ירדן שפר, המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע – מחקר הדוקטורט של שפר מתמקד בקשרי הגומלין שבין שזירה קוונטית וטופולוגיה במצבי צבירה קוונטיים חדשים. לפני כן הוא השלים תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה בטכניון, במסגרת תוכנית רוטשילד–טכניון למצוינים. במהלך לימודיו בתוכנית הוא היה מעורב בפרויקטי מחקר שונים – מאופטיקה פיזיקלית תאורטית ועד מחקר ניסויי ותיאורטי בפיזיקה של חומרים רכים. לאחר שסיים תואר שני עבד שפר במשך שנתיים כמהנדס למידת מכונה בחברת אימיוביט, סטארט־אפ המפתח אלגוריתמים המבוססים על רשתות נוירונים לבקרת תהליכים תעשייתיים.


• מעין זיו, מדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע – המחקר של זיו לדוקטורט מתמקד בהבנת המבנה הפנימי של כוכבי הלכת ״הענקיים״ במערכת השמש באמצעות שילוב של תצפיות חלל, למידת מכונה וטכניקות מתקדמות של מידול פיזיקלי המגשר בין הסקלה הקוונטית לבין המבנה הגלובלי של כוכבי לכת ענקיים. מחקר זה מתבסס על המחקר שערך בלימודי התואר השני שלו, שבמסגרת התואר השתתף בישיבות הצוות המדעי של הגשושית ג'ונו של נאס"א והציג את השיטה הראשונה המבוססת על למידת מכונה ורשתות נוירונים לאפיון המבנה הפנימי של צדק על בסיס מדידות כבידה של החללית. מטרתו הרחבה היא לפתח כלים חישוביים לחקר כוכבי לכת (במערכת השמש ומחוצה לה), לתרום למשימות חלל בין-לאומיות עתידיות ולהעמיק את ההבנה שלנו על היווצרות כוכבי לכת והתפתחותם.

זוכי מלגות אדמס לשנת תשפ"ז

• יונתן יונג, המחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים – המחקר של יונג לדוקטורט מתמקד בחקר מוטציות הקשורות לסרטן בתאי גזע בוגרים. הוא פרסם את ממצאיו בכתבי עת אקדמיים יוקרתיים, הציג את עבודתו בכנסים בין-לאומיים וזכה במספר פרסי הצטיינות ומלגות נסיעה. עבודתו של יונג מוקדשת לקידום שימוש מחקרי וקליני בטוח בתאי גזע באמצעות העמקת ההבנה של יציבות גנומית ומוטציות בתאים אלו.


• יעל כהן, מכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים – המחקר של יעל כהן לדוקטורט מתמקד במערכות שמשלבות בין גאומטריה למכניקה ובפיתוח תאוריות גאומטריות להבנת האופן שבו חומרים מתארגנים, מתעקמים ומשנים צורה. מעניין לציין שהרעיונות הללו אינם מופשטים בלבד וניתן לראותם בתופעות רבות, חלקן אפילו יום יומיות: צמיחה של עלים, התנהגות של מערכות ביולוגיות, או המבנה של יריעות סרוגות ודפי נייר דקים הם רק חלק מהדוגמאות לתופעות מסוג זה.


• אביחי מרמור, המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן – המחקר של מרמור לדוקטורט מתמקד בקומבינטוריקה, ובפרט בכיוונים אלגבריים והסתברותיים שלה, וכן בקשרים שבינה לבין קריפטוגרפיה והתאוריה של מדעי המחשב. עבודתו האקדמית כוללת מחקרים בנושאים כגון פונקציות בוליאניות, תורת ההצגות של החבורה הסימטרית, צביעות של גרפים ועוד תחומים בקומבינטוריקה. מאמריו התקבלו לפרסום בכתבי עת וכנסים מובילים.


• אביעזר סילברמן, המחלקה למיקרוביולוגיה ומולקולה גנטית בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים – המחקר של סילברמן לדוקטורט מתמקד בתפקידן של מולקולות רנ"א קטנות במסגרת מרוץ החימוש המתמשך בין בקטריופאג'ים (פאג'ים) לבין החיידקים המאכסנים אותם. מתוך מחויבות להתמודדות עם האתגר הגלובלי של חיידקים המפתחים עמידות לאנטיביוטיקה, סילברמן שואף לפתח אסטרטגיות חדשות המבוססות על שימוש בפאג'ים נגד חיידקים גורמי מחלות. מטרתו היא לרתום את הביולוגיה של פאג'ים ושל מולקולות הרנ"א לצורך פיתוח גישות טיפול חדשניות.


• יעלה פרסקי וייל, המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב – המחקר של פרסקי וייל לדוקטורט מתמקד בפיתוח אלקטרודות מתקדמות מבוססות תחמוצות מתכת למגוון רחב של אפליקציות אלקטרוכימיות ופוטואלקטרוכימיות, כולל פירוק מים להפקת מימן בתהליך ידידותי לסביבה ותגובות שונות אחרות. בעבודתה היא מיישמת שיטות סינתזה ירוקות חדשניות החוסכות חומרי גלם יקרים, מקצרות במידה רבה את זמן הייצור ומפחיתות צריכת אנרגיה בתהליך הייצור הכללי.


• תומר דויד קידר, המחלקה לכימיה פיזיקלית באוניברסיטת תל אביב – המחקר של קידר לדוקטורט מתמקד בתהליכים סטוכסטיים – פיתוח כלים מתמטיים לתיאור תופעות אקראיות במערכות שונות, מתגובות כימיות ועד לבינה מלאכותית. הוא חוקר כיצד מערכות אקראיות מגיבות לשינויים. בעבודתו מצא קשר כללי הנוגע להשפעה של שינויים נדירים על זמן הסיום של תהליכים אקראיים בעקבות שינויים נדירים. קשר זה מראה כי שינויים בהתנהגות המערכת ניתנים לחיזוי על פי תכונות סטטיסטיות פשוטות. גישה זו מאפשרת בין השאר למדוד שונות בזמני תגובה מולקולריים על בסיס מדידה בצבר גדול של חומר (לדוגמה, מדידת ריכוז), משימה שנחשבה בעבר לבלתי אפשרית.


• מיה שלזינגר, בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב – המחקר של שלזינגר לדוקטורט מתמקד בעיצוב חוזים קומבינטוריים (Combinatorial Contract Design). בתחום זה חוקרים כיצד לתמרץ סוכנים באופן יעיל בסביבות המאופיינות באסימטריה של מידע ובאינטראקציות מורכבות ודינמיות. היא הציגה את המחקר שלה בכנסים בין-לאומיים ופרסמה מאמרים הבוחנים עיצוב חוזים במגוון סביבות מורכבות, כולל כאלו המערבות פעולות עוקבות דינמיות, סוכנים מרובים ואילוצי הוגנות.
  
  
  מימין לשמאל: מאירה ברנדויין, מנהלת פרוייקטים מיוחדים באקדמיה, מיה שלזינגר, יונתן יונג, אביעזר סילברמן, יעל כהן, פרופ' משה אורן, יו"ר וועדת תוכנית מלגות אדמס, תומר דויד קידר, יעלה פרסקי וייל, מר סילבן אדמס, גב' מרגרט אדמס, פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים