נשיא האקדמיה, פרופ' דוד הראל, השתתף ב-17 בספטמבר בשולחן עגול נשיאותי במסגרת פסגת המדע של המבורג (Hamburg Science Summit), שעסק בחוסנן של מערכות מדע ומחקר בתקופה של מתחים גאופוליטיים ולחצים גוברים על המדע.

 

את הדיון, שכותרתו "Science under Pressure: How to Enhance the Resilience of Science Systems?", אירחה האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה, ובראשו עמדה נשיאת הלאופולדינה, פרופ' בטינה רוקנבאך. לצד פרופ' הראל השתתפו המזכירה הבין-לאומית של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, פרופ' שרי מארי ונשיא האקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה, פרופ' אנטולי זגורודני, שהשתתפו בדיון מרחוק. הדיון התמקד בדרכים לחיזוק יכולתן של מערכות מדע להתמודד עם מלחמות ומשברים, יריבות גאופוליטית, קיטוב ודיסאינפורמציה, תוך הגנה על עצמאותם של מוסדות המדע, החופש האקדמי והיושרה המדעית.

 

בדבריו הצביע פרופ' הראל על שני תנאים הכרחיים לקיומו של מדע משגשג: המדע חוצה גבולות ועליו להישאר כזה; והמדע חייב להיות חופשי ועצמאי. בהתייחסו לישראל הדגיש כי יש להבחין בין מוסדות האקדמיה לבין הממשלה, והצביע על לחצים המופעלים כיום על הקהילה המדעית הישראלית משני כיוונים: החרמות האקדמיים הגוברים בזירה הבין-לאומית, לצד ניסיונות מבית לפגוע בעצמאותם של מוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר.

 

פרופ' הראל קרא לקהילה המדעית להיאבק ללא מורא בחרמות, בהכחשת מדע, בדיסאינפורמציה ובלחצים פוליטיים. לדבריו, שתיקה לנוכח תהליכים אלה משמעותה למעשה הסכמה עמם ושיתוף פעולה שבשתיקה. לצד זאת קרא ליזום ולהרחיב שיתופי פעולה מדעיים בין-לאומיים, ובייחוד כאלה המקדמים חוקרים וחוקרות בתחילת דרכם ובין מדינות שאינן שותפות טבעיות. את העיקרון השלישי ניסח במילים: "לחלום בגדול ולא לאבד תקווה", גם בתקופות שבהן המדע ומוסדותיו נתונים ללחץ.

 

בהקשר זה הזכיר פרופ' הראל את רשת AASPIRE (Abraham Accords Science Partnership for Innovation and Research Excellence), שהוקמה השנה ביוזמת האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ובשיתוף האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וגורמים לא ממשלתיים ממדינות האזור. הרשת נועדה לקדם שיתופי פעולה מדעיים ומחקריים בין מדינות הסכמי אברהם, ובכלל זה מחקר משותף, חילופי ידע ופיתוח תשתיות מדעיות. בדבריו התייחס גם לחשיבותם של שיתופי פעולה המייצרים הזדמנויות לחוקרים בראשית דרכם ולחיבורים מדעיים בין מדינות שאינן שותפות טבעיות.

 

פרופ' הראל הזכיר גם תוכניות מחקר אזוריות דוגמת MERC (Middle East Regional Cooperation), התומכת במחקרים משותפים של חוקרים מישראל וממדינות האזור. תוכניות מסוג זה, לצד AASPIRE ושיתופי הפעולה שמקיימות האקדמיות הלאומיות, ממחישות את האפשרות להשתמש בקשרים מדעיים כדי לבנות ולשמר שיתופי פעולה בין-לאומיים גם בתקופות של מתיחות.

 

בסיום דבריו התייחס פרופ' הראל למעמדה הייחודי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כמוסד עצמאי שהוקם מכוח חוק, ואשר אחד מתפקידיו הוא לייעץ לממשלה בעניינים הנוגעים למדעים ולמדעי הרוח. הוא הצביע על המתח הכרוך במילוי תפקיד זה בתקופה שבה האקדמיה נדרשת להגן על עצמאותה ולהשמיע את קולה לנוכח צעדי ממשלה שהיא מתנגדת להם.