SESAME הוא מתקן סינכרוטרון שנמצא בעלאן שבירדן. המתקן נחנך ב-2017 והוא מגלם שותפות נדירה בין מדינות במזרח התיכון. הגשמת חזונם של המדענים שיזמו את הקמת המתקן ארכה מעל עשרים שנה, אך היא מדגימה את האופן שבו העולם המדעי מאפשר שיתופי פעולה בין מדינות, כולל כאלו שאין ביניהן יחסים דיפלומטיים.
האקדמיה מעורבת ביוזמה מאז שנת 1995, בזמן כהונתו של פרופ' יעקב זיו כנשיא האקדמיה. בשנת 1997 הצטרף ליוזמה משרד המדע והטכנולוגיה, ובהמשך סייעה רבות לפרויקט תמיכת ות"ת.
המדינות החברות האחרות הן איראן, טורקיה, ירדן, מצרים, פקיסטן, קפריסין והרשות הפלסטינית. מלבד המדינות החברות, מסייעים בתכנון המתקן ובהקמתו מדינות וגופים אחדים במעמד של משקיף, ובהם האיחוד האירופי, איטליה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, יוון, יפן, כווית, צרפת, רוסיה, שוודיה ו–CERN.
הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון באקדמיה מלווה את הפרויקט מאז שנת 1999. נציגי הוועדה מעורבים בפעילות המתקן בכמה מישורים: תכנון ופיתוח מדעי של המיזם עם מדענים ממדינות אחרות, מתן חסות מדעית, שסללה את הדרך לתמיכת מקבלי ההחלטות בישראל במיזם, וניהול המעורבות המדעית הישראלית במיזם.
כיום פרופ' אליעזר רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' רועי בק–ברקאי מאוניברסיטת תל אביב הם הנציגים המדעיים הישראלים במועצת SESAME . פרופ' רבינוביץ מכהן כסגן הנשיא במועצת SESAME. פרופ' יואל זוסמן ממכון ויצמן למדע חבר בוועדה המדעית של SESAME.
הפעילות המחקרית הישראלית בססמי נמצאת עדיין בראשית דרכה והחוקרים הישראלים החלו לערוך ניסויים במתקן רק בשנים האחרונות.
מקור אור במזרח התיכון
תחילתו של פרויקט ססמי בקבוצת MESC (Middle Eastern Science Committee) שהקימו פרופ' אליעזר רבינוביץ, הפיזיקאי האיטלקי פרופ' סרג'יו פוּבּיני ז"ל ואחרים ב-1994. מטרת ההתארגנות הייתה לקדם שיתופי פעולה מדעיים במזרח התיכון על רקע תהליך השלום בין ישראל לירדן. ב-1997 החליטה הקבוצה להתמקד בהקמת מתקן סינכרוטרון אזורי. הקבוצה אימצה הצעה לקבל את הסינכרוטרון הגרמני BESSY-1, שעמד אז לפני פירוק, ולהקימו מחדש במזרח התיכון. סביב הצעה זו התגבש ארגון ססמי החל משנת 1999. בהמשך, תוכנן המתקן מחדש מן היסוד ושודרג לרמה מקבילה למתקני סינכרוטרון לאומיים מתקדמים אחרים באירופה וארה"ב. שדרוג זה הביא את המתקן לרמה המאפשרת מחקר איכותי ברמה עולמית, אך דרש מציאת מקורות מימון נוספים לבניתו. בשנת 2000 נבחרה ירדן לארח את המתקן, ובנייתו הושלמה בשנת 2017 בה החלה הפעילות המדעית בו. כיום עדיין נבנים ומתווספים קווי קרינה המרחיבים את אפשרויות השימוש במתקן.
הרעיון להקים סינכרוטרון רב לאומי ראשון במזרח התיכון שבה את ליבם של רבים, וגופים ואישים נרתמו לסייע להגשמתו. ארגון אונסקו (UNESCO) היה שותף להקמה הראשונית של ארגון ססמי, ובהמשך סייע ארגון CERN בתרומת ציוד מחקרי, בהכשרות מקצועיות ובהתגייסות אישית: שלושה מנכ"לים לשעבר של CERN שימשו לאורך השנים מנהלים של מתקן ססמי. תרומות בציוד, בהכשרת מפעילים וחוקרים ובסיוע מסוגים שונים לבנית המתקן התקבלו גם ממעבדות סינכרוטרון אחרות בעולם, ביניהם ESRF ,DESY ,ELETRA ועוד.
פרטים נוספים אפשר למצוא בכתבה בגיליון מס' 30 של "איגרת"