ביום שני י"ט בשבט תשפ"ד, 29 בינואר 2024, נערך ערב עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ' יוסף קפלן בהגיעו לגבורות. יצירתו המחקרית רחבת ההיקף ורבת האיכות של פרופ' קפלן על תולדות הפזורה היהודית הספרדית ועל העת החדשה המוקדמת זיכתה אותו בפרס ישראל בהיסטוריה של עם ישראל לשנת תשע"ג.

 

האירוע עמד בסימן הופעתו לאחרונה של הכרך המונומנטלי שערך קפלן: העת החדשה המוקדמת, 1500–1750, והשתתפו בו עמיתים ותלמידים רבים שלו, בהם חוקרות לא מעטות. הדוברות והדוברים הרצו על מגוון נושאים בתולדות היהודים בעת החדשה המוקדמת הקשורים למחקריו של פרופ' קפלן ומבטאים היטב את רוחב היריעה ועומק ההשפעה של כתיבתו.

 

מושבי הערב יוחדו לשני תחומים מרכזיים בעבודתו של פרופ' קפלן. הראשון: העת החדשה המוקדמת – תחום שבעל הגבורות הוא חלוץ העיסוק בו בהיסטוריה של היהודים. השני: גלגולי ה'קונברסוס' – יהודים מספרד ומפורטוגל שהמירו את דתם לנצרות, בין שהמשיכו לחיות כקתולים בסביבה הנוצרית בין שחזרו ליהדות בארצות הפזורה הספרדית.

 

לאחר דברי ברכה מפי נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ומפי יו"ר המושב הראשון פרופ' שמואל פיינר, נפתח המושב הראשון. ד"ר לימור מינץ-מנור הרצתה על הדרכים שבהן התפשט ונקלט בתרבות היהודית ידע חדש ובלתי מוכר בעקבות מסעות גילוי היבשות בראשית העת החדשה. פרופ' אדוארד פראם דיבר על כללי בניית מקוות כמקרה הלכתי מיוחד של השפעת ההלכה הספרדית על תרבות יהודי מזרח אירופה. ד"ר דברה קפלן הציגה מחקר בהיסטוריה חברתית על הקשר בין מקום הישיבה בבית הכנסת ובין ענישה, מחקר שערכה על בסיס רישומים בפנקסים מקהילות צפון גרמניה. פרופ' ירון בן-נאה דן בקשר בין הון, שלטון קהילתי ומיסוי על צריכת הבשר הכשר בקהילות האימפריה העות'מאנית. במושב השני דן פרופ' דב סטוצ'ינסקי בשאלה היסטוריוגרפית המלווה את מחקר ה'קונברסוס': לאיזה תחום של מחקר ההיסטוריה שייך חקר הנוצרים החדשים לאחר שהמירו את דתם? פרופ' רות פיין דיברה על מקומם של ה'קונברסוס' בחייו וביצירתו של הסופר הספרדי מיגואל דה סרוונטס (1547–1616), מחבר דון קיחוטה. פרופ' קרסטן וילקה הציג את מורכבות השיח הדתי-תרבותי שהתנהל בהולנד בין צאצאי ה'קונברסוס' שחזרו ליהדות לסביבות הנוצריות.

 

האירוע נחתם בברכת בן המשפחה ובמחשבות וזיכרונות שהעלה בעל הגבורות מן הדרך שהוליכה אותו מקהילת מהגרים דוברי יידיש בארגנטינה אל האוניברסיטה העברית בירושלים.