קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה למדעים של ניו יורק הכריזו היום על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2023.
ואלה הם כלת וחתני פרסי בלווטניק לשנת 2023:
- במדעי החיים: פרופ' שי כרמי (41) מהאוניברסיטה העברית בירושלים - נבחר לקבל את הפרס על תרומותיו המשמעותיות לתחומי הגנטיקה של האוכלוסיות והגנטיקה הרפואית. בתחום הגנטיקה הרפואית, הוא ביצע את ההערכות הראשונות של היעילות של טכנולוגיה חדשה לבדיקות גנטיות של עוברי טרום השרשה לזיהוי מחלות ותכונות מורכבות. באמצעות עבודתו פורצת הדרך בגנטיקה של אוכלוסיות, הוא הוביל לתגליות חדשות על ההיסטוריה הדמוגרפית של יהודים אשכנזים בימי הביניים.
- בכימיה: ד"ר רינה רוזנצויג (42) ממכון ויצמן למדע - נבחרה לקבל את הפרס על גילוי המנגנון הרגולטורי שבאמצעותו חלבונים מְלַוִּים ("chaperones") מניעים את היכולת המולדת של התאים שלנו למנוע ואף להפוך את תהליך האגרגצייה של חלבונים – תופעה הקשורה למצבים נוירו-דגנרטיביים רבים, לרבות אלצהיימר, פרקינסון ומחלת הנטינגטון. רתימת שיטות טבעיות לתיקון אגרגציית חלבונים עשויה לסלול את הדרך לטיפול במחלות מסוג זה.
- במדעי הפיזיקה וההנדסה: פרופ' צביקה ברקרסקי (42) ממכון ויצמן למדע – נבחר לקבל את הפרס על פיתוח אלגוריתם ההצפנה היעיל הראשון אשר מאפשר למחשבי ענן לבצע חישובים על מידע מוצפן ללא צורך לפענח אותו תחילה. לאלגוריתם שפיתח יש פוטנציאל עצום בשיפור האבטחה של מחשוב ענן. כמו כן, הוא פיתח גם אלגוריתמים קריפטוגרפיים חדשים לווידוא של חישובים קוונטיים.
פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים בשלב מוקדם בקריירה המקצועית שלהם הן בזכות הישגיהם יוצאי הדופן והן בזכות ההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הפרסים מוענקים לחוקרים עד גיל 42 על מחקריהם פורצי הדרך בשלושה תחומים – מדעי החיים, כימיה, ומדעי הפיזיקה וההנדסה. פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל מוענקים לצד הפרסים הבין-לאומיים אשר מוענקים מדי שנה בארצות הברית ובבריטניה.
הפרסים לשנת 2023 בישראל יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים במרכז פרס לשלום ולחדשנות בתל-אביב–יפו בחודש יוני 2023. הזוכים יצטרפו לקבוצה מובחרת של צעירים וצעירות אשר זכו בפרסי בלווטניק בישראל למן שנת 2017 וכן לקהילת המדענים הבין-לאומית של בלווטניק. עד לסוף שנת 2023 צפויים הפרסים המוענקים בארה"ב, בבריטניה ובישראל להסתכם לסך של 15.4 מיליון דולר. ב-6 ביוני 2023, יציגו הזוכים הישראליים לשנת 2023 את מחקריהם בסימפוזיון שיתקיים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. האירוע יהיה פתוח לציבור.
לפרטים נוספים
"המדע והטכנולוגיה של ישראל משפרים את החיים ומרחיבים את גבולות התגלית", ציין לן בלווטניק, מייסד ויו"ר Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק. "אנו גאים להוקיר את המדענים והמהנדסים יוצאי הדופן הללו ואת תרומתם המשמעותית לקהילה המדעית העולמית".
ניקולס דרקס (Nicholas B. Dirks), נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק, אמר: "מדע וטכנולוגיה נחשבים לענפים המפותחים ביותר של ישראל, שכן האוניברסיטאות בישראל מכשירות חלק מהמדענים המוכשרים ביותר בעולם. בשם האקדמיה למדעים של ניו יורק, אנו גאים להכיר במדע ובמדענים המצטיינים של פרסי בלווטניק לשנת 2023 בישראל, לרבות הזוכה הראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים. אנו שמחים לברך אותם ואת המוסדות האקדמיים".
פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מסר: "היום, יותר מתמיד, אנו מעריכים את שיתוף הפעולה המתמשך עם קרן משפחת בלווטניק והאקדמיה למדעים של ניו יורק לשמירה על מסורת הענקת הפרסים המכובדים הללו למדענים ישראליים מצטיינים. ישנה חשיבות מכרעת להמשיך ולהשקיע בדור הבא של המדענים והמדעניות בישראל, הן לטובת הקהילה המדעית הבינלאומית והן כדי לשמר את מעמדו של המדע הישראלי בחזית המחקר העולמי".
השנה הוגשו 40 מועמדים ומועמדות לפרס משמונה אוניברסיטאות ברחבי הארץ. חברי המועצה המדעית של הפרס, ובהם זוכי פרס נובל הפרופסורים אהרן צ'חנובר, דייוויד גרוס וסר ריצ'רד רוברטס, וכן יו"ר סוכנות החלל הישראלית לשעבר פרופ' יצחק בן-ישראל, הוזמנו אף הם להציע מועמדים. את זוכי הפרס בחרו שלוש ועדות שיפוט שהורכבו ממדענים מובילים המייצגים את שלוש הקטגוריות הדיסציפלינריות, ובראשם עמדו חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
על אודות פרסי בלווטניק למדענים צעירים
פרסי בלווטניק למדענים צעירים, אשר נוסדו ב-2007 על ידי קרן משפחת בלווטניק ומנוהלים על ידי האקדמיה למדעים של ניו יורק, הוענקו תחילה למדענים ולמהנדסים צעירים במדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט. בשנת 2014 הפכו לפרסים לאומיים ומאז הם מוענקים מדי שנה לזוכים מכל רחבי ארצות הברית. בשנת 2017 הושקו הפרסים בישראל, בשיתוף עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן בבריטניה.
על אודות קרן משפחת בלווטניק
קרן משפחת בלווטניק תומכת במוסדות בעלי שם עולמי בתחומי החינוך, המדע, התרבות והצדקה בארצות הברית, בבריטניה, בישראל וברחבי העולם. בראש הקרן עומד סר לאונרד בלווטניק, המייסד והיו"ר של Access Industries. הקרן מקדמת חדשנות, תגלית ויצירתיות לטובת החברה כולה, ולאורך העשור האחרון תרמה למעלה ממיליארד דולר ליותר מ- 250 ארגונים.
על אודות האקדמיה למדעים של ניו יורק
האקדמיה למדעים של ניו יורק היא ארגון עצמאי ללא מטרת רווח שהוקם ב-1817, ומאז מחויב לקידום המדע לטובת החברה. באמצעות יותר מ-20 אלף חברים ב-100 מדינות, האקדמיה מקדמת ידע מדעי וטכנולוגי, מתמודדת עם אתגרים כלל-עולמיים באמצעות פתרונות המבוססים על מדע ומעניקה חסות למגוון רחב של יוזמות חינוכיות בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM). האקדמיה מארחת תוכניות ומפרסמת תוכן במגוון נושאים, ובהם מדעי החיים והפיזיקה, מדעי החברה, תזונה, בינה מלאכותית, מדעי המחשב וקיימות. האקדמיה גם מספקת משאבים מקצועיים וחינוכיים לחוקרים בכל שלבי הקריירה שלהם.
על אודות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בתחום המדע בישראל. האקדמיה נוסדה על פי חוק ב-1961 ופועלת כמרכז לאומי למדע ישראלי בכל תחומי המדעים, החברה והרוח. האקדמיה מונה 141 חוקרים וחוקרות נבחרים הפועלים בשתי חטיבות – חטיבת מדעי הרוח וחטיבת מדעי הטבע. משימתה היא קידום מצוינות מדעית ישראלית, ייעוץ לממשלה בענייני מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, פרסום מחקרים שיש בהם כדי לקדם את המדע ושמירה על קשר פעיל עם הקהילה המדעית הבין-לאומית.
על אודות הזוכים
מדעי החיים:
פרופ' שי כרמי, פרופסור חבר, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' כרמי עושה שימוש בנתונים גנטיים ובמודלים מתמטיים כדי ללמוד על העבר ולאפיין את העתיד. מחקרו משלב ניתוח נתונים ואלגוריתמים כדי להשלים פערים בהיסטוריה האנושית ולשפר שיטות לבדיקות גנטיות. עבודתו של כרמי התמקדה בפיתוח שיטות להבנה טובה יותר של הדמוגרפיה של אוכלוסיות מבודדות באמצעות נתונים גנטיים. באמצעות ניתוח רצפי הדנ"א הראשונים של יהודים אשכנזים מהמאה ה-14, עבודתו של כרמי גילתה פיצול שלא היה ידוע עד כה בקרב היהודים האשכנזים של ימי הביניים, ומצאה כי אוכלוסייה זו היתה קטנה במיוחד לאורך תקופה זו. כרמי ועמיתיו גם פיתחו שיטות מדויקות ומהירות לבדיקות גנטיות בעוברים שנוצרו בהפרייה חוץ גופית (IVF) על ידי ניתוח נתוני רצפי הדנ"א של העוברים. טכנולוגיה זו עשויה לאפשר בדיקה של הסיכון הגנטי של העוברים לא רק למחלות יַלְדוּת קשות, אלא גם למחלות "מורכבות" של הגיל המבוגר, כמו התקפי לב, סרטן, מחלות פסיכיאטריות, סוכרת, ועוד. כרמי מוביל דיונים על שיקולים אתיים, חברתיים, וקליניים הקשורים ליישום הטכנולוגיה.
כימיה:
ד"ר רינה רוזנצויג, מדענית בכירה, המחלקה לביולוגיה מבנית וכימית, מכון ויצמן למדע
התפקוד הבריא של תאי גופנו מסתמך על האינטראקציות המתוזמרות בקפידה של אלפי חלבונים בעלי תפקידים ספציפיים. כאשר האינטראקציות הללו מתערערות בעקבות קיפול או התקבצות בלתי תקינה של חלבונים, עלולות להתעורר תופעות ניווניות חמורות, כמו מחלות האלצהיימר, פרקינסון והנטינגטון. ד"ר רוזנצויג חושפת את הסודות מאחורי מערכת בקרת האיכות המולדת של התאים שלנו, מְלַוִּים מולקולריים ("chaperones"molecular ) - משפחה של חלבונים האחראיים לקיפול ותיקון של מרבית חלבוני התא. רוזנצויג פיתחה תובנה עמוקה לגבי האופן שבו מלווים מולקולריים מסוימים מונעים ומתקנים קיפול שגוי של חלבונים ואגרגציה (צבירת חלבון) ברמת האטום. הידע הזה הוביל לגילוי המשמעותי של האופן בו שני מלווים מולקולריים מסוימים מופעלים לפירוק של אגרגציות הקשורות למחלת הפרקינסון. גילוי ה"מתג המולקולרי" עשוי בתקווה להוביל לפיתוח של תרופות טיפוליות חדשות לפרקינסון ולהפרעות אחרות הקשורות באגרגציה.
עבודתה של רוזנצויג נפרשת גם מעבר למחלות נוירו-דגנרטיביות, ליישומים הקשורים בסרטן. רוזנצויג הדגימה לאחרונה מודולציות ספציפיות למלווים מולקולריים שיכולות לעכב את צמיחת תאי הסרטן מבלי להשפיע על תפקודים חשובים אחרים של חלבונים אלו בתא. לשיטה זו יש את הפוטנציאל לאפשר פיתוח של טיפולי סרטן חדשים בעלי הפחתה בתופעות לוואי.
מדעי הפיזיקה וההנדסה:
פרופ' צביקה ברקרסקי, פרופ' חבר, המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה יישומית, מכון ויצמן למדע
פרופ' ברקרסקי הוא חלוץ בתחום ההצפנה. הוא הציג פתרונות קריפטוגרפיים חדשים עם השלכות מעשיות מרחיקות לכת על האבטחה של מחשוב ענן ומחשוב קוונטי. ברקרסקי פיתח את אלגוריתם ההצפנה היעיל הראשון המאפשר למחשבים לבצע חישובים ישירות על נתונים מוצפנים ללא צורך בפענוחם תחילה. במילים אחרות, מחשבי הענן אינם יודעים/מכירים כלל את הנתונים שהם מעבדים. לאלגוריתם שלו, המכונה FHE (הצפנה הומומורפית מלאה), יש פוטנציאל עצום לשפר את האבטחה של מחשוב ענן, וכעת הוא מפותח ומיושם על ידי חברות רבות ברחבי העולם. ברקרסקי גם הגיע לכמה פריצות דרך משמעותיות הקשורות לשימוש בקריפטוגרפיה במחשוב קוונטי. עבודתו של ברקרסקי הניחה את הבסיס לבניית אבני בניין שונות המשמשות לעתים קרובות לבניית פרוטוקולי הצפנה קוונטיים. בנוסף, הוא הראה כיצד מערכת מחשוב קלאסית יכולה "לשלוט" בהתנהגות של מחשב קוונטי באמצעות קריפטוגרפיה. יכולת זו עשויה לאפשר פיתוח של "מחשבי ענן קוונטים" מאובטחים שבהם הענן הקוונטי יכול להיות מפוקח על ידי המשתמש הקלאסי.