שלושה חוקרים ממכון ויצמן למדע יזכו במענק בסך 100 אלף דולר כל אחד על מחקריהם פורצי הדרך
קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה למדעים של ניו יורק הכריזו היום על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2024.
ואלה חתני וכלת פרסי בלווטניק לשנת 2024:
- במדעי החיים: ד"ר שרגא שוורץ (מכון ויצמן למדע) – נבחר לקבל את הפרס על פיתוח שיטות אנליטיות פורצות דרך לאיתור ולכימות שינויים כימיים ב-RNA. התגליות של ד"ר שוורץ בהבנת שינויי RNA טומנות בחובן פוטנציאל לטיפול במחלות גנטיות ולהרחבת תרומתה של עריכת RNA גם מעבר לפיתוח חיסונים.
- כימיה: ד"ר מורן שלו בן-עמי (מכון ויצמן למדע) – נבחרה לקבל את הפרס על גילוי מנגנוני חישה (sensing) ואיתות מרכזיים במוח האחראיים על תקשורת בין תאים במערכת העצבים המרכזית, הגוף והסביבה. עבודתה של ד"ר שלו בן-עמי מסייעת בפיתוח תרופות חדשות לטיפול בהשמנה והפרעות תיאבון, ובוחנת כיצד ניתן להשתמש באור ככלי למחקר פעילות המוח באורגניזמים חיים.
- במדעי הפיזיקה וההנדסה: פרופ' תומאס וידיק (מכון ויצמן למדע) – נבחר לקבל את הפרס על מחקר חלוצי שבחן שימוש בעקרונות קוונטיים לבניית מחשבים עוצמתיים יותר. עבודתו של פרופ' וידיק היא אבן דרך חשובה במסע שלנו להבנת כוחו ומגבלותיו של המחשוב הקוונטי ותקדם את אבטחת התקשורת הדיגיטלית.
פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים צעירים ומבטיחים בשלב מוקדם בקריירה המקצועית שלהם הן בזכות הישגיהם יוצאי הדופן והן בזכות ההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הפרסים מוענקים לחוקרים עד גיל 42 על מחקרים פורצי דרך בשלושה תחומים – מדעי החיים, כימיה ומדעי הפיזיקה וההנדסה.
פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל מוענקים לצד הפרסים הבין-לאומיים אשר מוענקים מדי שנה בארצות הברית ובבריטניה.
הפרסים לשנת 2024 בישראל יוענקו בטקס שיתקיים במרכז פרס לשלום ולחדשנות בתל-אביב–יפו בחודש יוני 2024. הזוכים יצטרפו לקבוצה מובחרת של צעירים וצעירות אשר זכו בפרסי בלווטניק בישראל למן שנת 2017 וכן לקהילת המדענים הבין-לאומית של בלווטניק, שהחברים בה יזכו עד לסוף שנת 2024 בפרסים בסך כולל של 17.2 מיליון דולר.
המדענים זוכי פרסי בלווטניק מניעים צמיחה כלכלית באמצעות פריצת דרכים מדעיות חדשות כדי לקדם מחקר מדעי שבצידו סיכון רב לצד תגמול גבוה. עד כה הקימו זוכי פרסי בלווטניק 72 חברות, שרבות מהן נסחרות כיום בבורסות המניות הגדולות בעולם, לרבות הבורסה של ניו יורק (NYSE) ונאסד"ק. לאחר שקיבלו את ההכרה של פרסי בלווטניק, 30% מהזוכים רשמו פטנטים או הגישו בקשות לפטנטים, 75% החלו במחקרים חדשים ו-11% הקימו שיתופי פעולה עם זוכה אחר(ת) של פרסי בלווטניק.
"ישראל תמיד היתה מעצמה של תגליות מדעיות וחדשנות טכנולוגית", ציין לן בלווטניק, מייסד Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק. "המדענים המוכשרים הללו מבטאים את החותם העצום של החדשנות הישראלית, היצירתיות והתגליות על עיצוב העתיד, והם דוגמאות יוצאות דופן לרוח ולחוסן הישראליים. אנו גאים להוקיר אותם ומצפים לעבודתם בהמשך הדרך".
ניקולס דירקס (Nicholas B. Dirks), נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק, אמר: "אנו מברכים את מכון ויצמן למדע, שאת כל שלושת פרסי בלווטניק השנה קיבלו חברי סגל שלו. אני בטוח שפרופ' חיים ויצמן, שלא רק הקים את מכון ויצמן אלא היה הנשיא הראשון של מדינת ישראל ומדען בעצמו, היה גאה מאוד. אנו מצפים לעקוב אחר העבודה המדעית הטרנספורמטיבית העתידית של זוכי הפרס השנה".
פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מסר: "היום אנו מכירים בהישגים הגדולים של מיטב המדענים הישראלים הצעירים. ההכרה הזאת חשובה במיוחד בעת הנוכחית, כשעל ישראל עוברת אחת התקופות הקשות שידעה, שאף הוחרפה בגלל מכשולים חסרי תקדים המוצבים לפני המדע הישראלי. אנו מודים במיוחד לקרן משפחת בלווטניק ולאקדמיה למדעים של ניו יורק על המשך השותפות עימנו במאמץ הנפלא הזה". פרופ' הראל הוסיף: "מקומה של ישראל בחזית המדע העולמי, ההכרה בהצלחה האקדמית והיציבות הכלכלית תלויים בהישגים ובמצוינות של מדעניה. אנו גאים להוקיר את זוכי פרסי בלווטניק השנה וחוגגים את פריצות הדרך החדשניות שלהם, ואנו בטוחים בהשפעה החיובית ומרחיקת הלכת של הישגיהם על החברה כולה".
השנה הוגשו 42 מועמדים ומועמדות לפרס משמונה אוניברסיטאות ברחבי הארץ. חברי המועצה המדעית של הפרס, ובהם זוכי פרס נובל הפרופסורים אהרן צ'חנובר, דייוויד גרוס וסר ריצ'רד רוברטס, וכן יו"ר סוכנות החלל הישראלית לשעבר פרופ' יצחק בן-ישראל, הוזמנו אף הם להציע מועמדים. את זוכי הפרס בחרו שלוש ועדות שיפוט שהורכבו ממדענים מובילים המייצגים את שלוש הקטגוריות הדיסציפלינריות, ובראשן חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
על פרסי בלווטניק למדענים צעירים
פרסי בלווטניק למדענים צעירים, אשר נוסדו ב-2007 על ידי קרן משפחת בלווטניק ומנוהלים על ידי האקדמיה למדעים של ניו יורק, הוענקו תחילה למדענים ולמהנדסים צעירים בארצות הברית במדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט. בשנת 2014 הם הפכו לפרסים לאומיים ומאז הם מוענקים מדי שנה לזוכים מכל רחבי ארצות הברית. בשנת 2017 הושקו הפרסים בישראל, בשיתוף עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן בבריטניה. למידע נוסף ולעדכונים על פרסי בלווטניק למדענים צעירים:
www.blavatnikawards.org
על קרן משפחת בלווטניק
קרן משפחת בלווטניק מספקת לרבים מהחוקרים, המדענים ומנהיגי העתיד הטובים בעולם את התמיכה והמימון הדרושים לפתרון האתגרים הגדולים ביותר של האנושות. בראשות לן בלווטניק, המייסד והיושב ראש של Access Industries, הקרן מקדמת חדשנות, גילויים מדעיים ויצירתיות לטובת החברה כולה. במהלך העשור האחרון תרמה הקרן למעלה ממיליארד דולר ליותר מ-250 ארגונים. למידע נוסף:
www.blavatnikfoundation.org.
על האקדמיה למדעים של ניו יורק
האקדמיה למדעים של ניו יורק היא ארגון עצמאי ללא מטרת רווח שהוקם ב-1817, ומאז מחויב לקידום המדע לטובת החברה. בעזרת יותר מ-20 אלף חברים מ-100 מדינות האקדמיה מקדמת ידע מדעי וטכנולוגי, מתמודדת עם אתגרים עולמיים באמצעות פתרונות המבוססים על מדע ומעניקה חסות למגוון רחב של יוזמות חינוכיות בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM). האקדמיה מארחת תוכניות ומפרסמת תוכן במגוון נושאים, ובהם מדעי החיים והפיזיקה, מדעי החברה, תזונה, בינה מלאכותית, מדעי המחשב וקיימות. האקדמיה גם מספקת משאבים מקצועיים וחינוכיים לחוקרים בכל שלבי הקריירה שלהם. פרסי בלווטניק למדענים צעירים הם חלק מסדרה של פרסים ותוכניות מלגות בולטים שהאקדמיה ושותפיה מציעים מדי שנה למדענים מוכשרים בתחילת דרכם ולמדענים מבוססים ברחבי העולם. יוזמות אלו, וכן תוכניות חינוך ופיתוח מקצועי לסטודנטים ומדענים צעירים, משקפות את המחויבות הרחבה של האקדמיה לחיזוק ולגיוון האפשרויות עבור מדענים מוכשרים ומבטיחים ברחבי העולם. למידע נוסף:
www.nyas.org
על האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בתחום המדע בישראל. האקדמיה נוסדה על פי חוק ב-1961 ופועלת כמרכז לאומי למדע ישראלי בכל תחומי המדעים, החברה והרוח.
האקדמיה מונה כיום 147 חוקרים וחוקרות נבחרים הפועלים בשתי חטיבות – החטיבה למדעי הרוח והחטיבה למדעי הטבע. משימתה היא קידום מצוינות מדעית ישראלית, ייעוץ לממשלה בענייני מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, פרסום כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע וקיום קשרים פעילים עם הקהילה המדעית הבין-לאומית.