האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים The Israel Academy of Sciences and Humanities - נעם שטרן-גינוסר - זוכת פרס בלווטניק 2022
רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

נעם שטרן-גינוסר - זוכת פרס בלווטניק 2022

 
לעקוב אחרי פעילות הנגיפים כדי ללמוד מהם על מנגנוני הפעולה של התא האנושי
 
פרופ׳ נעם שטרן-גינוסר מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן אומרת בחיוך כי התעניינה וחקרה נגיפים "עוד לפני שכל האנושות טולטלה על ידי מגפת הקורונה, ושכולם נהיו וירולוגים חובבים". "היום וירוסים צריכים פחות 'קידום-מכירות' מאשר בעבר", היא אומרת, "משום שהחשיבות של המחקר שלהם נהייתה ברורה, אבל גם מעבר לחשיבות הרפואית", היא מבהירה, "וירוסים הם פשוט מדהימים. הם בעצמם הרי לא ממציאים שום דבר: יש להם גנום קטן מאוד ומצומצם. אבל כשהם מצליחים להכניס אותו לתוך התאים שלנו, מהר מאוד הם משתלטים עליהם לגמרי וגורמים לתאים להיות מכונות המשרתות אותם ומייצרות וירוסים חדשים".
 
המחקר של פרופ' שטרן-גינוסר מנסה לבחון כיצד פועלים הווירוסים האנושיים, בשיטות ניתוח חדשניות, ועל ידי כך ללמוד על התאים שהם תוקפים. "אם נסתכל על פעילות הווירוסים נוכל כמובן ללמוד על הצורה שבה הם פוגעים בתאים שלנו, אבל נוכל גם ללמוד המון על הדרך שבה התאים שלנו עובדים. וירוסים תמיד יכוונו כלפי המנגנונים הכי חשובים והכי בסיסיים בתא האנושי - ואותם אנחנו רוצים לגלות", היא אומרת.
 
המעבדה שמובילה פרופ' שטרן-גינוסר במכון ויצמן מאז 2014 עוקבת בצורה מדויקת ובאמצעים טכנולוגיים מתוחכמים ורגישים אחרי "התהליכים הכי בסיסיים שמתרחשים כאשר תא נדבק בווירוס". מעקב זה והשיטות שפיתחה פרופ’ גינוסר כדי לבצע אותו הם חלק מהנימוקים לבחירתה לכלת פרס בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2022, בתחום מדעי החיים. פרופ’ שטרן-גינוסר תקבל 100,000 דולר במענק בלתי מוגבל, תצטרף לרשימה המכובדת של חתני וכלות הפרס היוקרתי בישראל ובעולם, ותיקח חלק בין היתר במפגשים ובסימפוזיונים של הזוכים בתכנית המלגות היוקרתית, הפועלת בארצות הברית, בבריטניה ובישראל, בה הושקה התכנית ב-2017 בשיתוף פעולה בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ואוניברסיטת ניו-יורק.
 
איור הממחיש כיצד הריבוזומים מתרגמים רנ"א נגיפי לחלבונים. מקור: מעבדתה של פרופ' שטרן-גינוסר 
 
המעקב אחרי פעילות הנגיפים, אומרת פרופ’ שטרן-גינוסר (בת 43) "מאפשר לנו גם להבין תהליכים תאיים וגם להבין טוב יותר כיצד הווירוסים פועלים". בין היתר חקרה במעבדתה באחרונה גם את נגיף ה- SARS-CoV-2, שאחראי למגפת הקורונה הגלובלית בשנתיים האחרונות. "הקורונה הוא וירוס גדול יחסית. הגנום שלו מורכב מ-30 אלף בסיסים. אבל הגנום שלנו בני האדם הוא מיליארדים של בסיסים. ועדיין, הנגיף מצליח תוך שמונה שעות מהרגע שחדר להפוך לחלוטין את פעילות התא ממה שהיא אמורה להיות, ולגרום לו להיות בית חרושת לווירוסים. זה יוצא דופן, ואני מנסה ללמוד מההצלחה שלו לעשות את זה".
 
שיטות הניתוח החדשניות שפיתחה פרופ’ נעם שטרן-גינוסר לשם לימוד זה נמנו עם הנימוקים לזכייתה בפרס. "יש מהפכה גדולה מאוד בעשור האחרון, והיא היכולת שלנו לקרוא מידע גנטי. אנחנו יכולים בקלות, יחסית למה שהיה בעבר, לקחת תאים ולראות בצורה כוללת את כל החומר הגנטי שמתבטא בהם. אם אנחנו מסתכלים נכון, ניתן ממש יכולים לראות את הדינמיקה של התהליכים, כולל הידבקות בווירוס. השיטות הללו, שהיה צריך לחשוב כיצד להפעיל אותן בהסתכלות על תא מודבק בווירוס, הן שמביאות לתובנות חדשות שלא הכרנו קודם", היא אומרת.
 
למשל, מסבירה פרופ’ שטרן-גינוסר, המעבדה בהובלתה בדקה באחרונה חלק ממנגנון הפעולה של נגיף הקורונה החדש. "רצינו להבין איך הוא משתלט על התא", היא מסבירה, "אנחנו יודעים שאחד הדברים שהווירוסים הכי תלויים בהם הוא הריבוזום - ה'מכונה' הפנים-תאית שלוקחת מידע גנטי כמו רנ"א ומתרגמת אותו לחלבונים. לווירוסים אין ריבוזומים, הם פשוט מידע גנטי אצור, והדבר הראשון שהם צריכים כדי להפוך את המידע הגנטי שלהם למשהו שיתפקד הוא להשתלט על הריבוזומים שלנו. לשם כך, הם צריכים לפתח מנגנון שידאג לכך שכאשר הם נכנסים לתא, הריבוזום יתרגם דווקא את הרנ״א שלהם, ולא את הרנ״א שנמצא בתא".
 
 
"ניסינו להבין איך הקורונה עושה זאת" היא מסבירה, "וגילינו שהוא משתמש בכמה מנגנונים שונים. למשל, הדבר הראשון שהוא מייצר בתוך התא זה חלבון שיודע לחתוך ולפרק את כל הרנ"א שיש לתא, כמו במספריים, אבל שלא פוגע ברנ"א שלו עצמו". היא אומרת כי גילוי זה עשוי להשפיע בעתיד על בחירת יעד לנטרול פעילות נגיפים כמו הקורונה, אך מדגישה כי שאלות רפואיות קונקרטיות רחוקות מאוד מהמחקר במעבדה שלה. "אנחנו מכוונים לעשות מדע בסיסי להבין תהליכים, ולא חוקרים במטרה לרפא. כמובן שהשאיפה שלנו היא שאם נסתכל על הדברים ונגלה מנגנונים חדשים, מישהו יוכל לפתח טכנולוגיה שתוכל להשתמש בהם".
 
פרופ' שטרן-גינוסר מספרת כי הגיעה לאקדמיה ולתחום המחקר שלה מתוך עניין בטבע. "בתור ילדה אהבתי מאוד טיולים בטבע", היא אומרת, "זו אולי היתה הסיבה שהתחלתי בלימודי תואר ראשון בביולוגיה, אבל חשבתי יותר על תחומים של אקולוגיה וסביבה". אז, היא מספרת, "גיליתי שיש את העולם המולקולרי השלם הזה, והוא הדהים אותי". היא המשיכה לתואר השני ולדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים ("התאהבתי בתחום באמת רק במהלך התואר השני"), עשתה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו, ובשמונה השנים האחרונות עומדת בראש מעבדה במכון ויצמן.
 
כשהיא נשאלת כיצד היא מסבירה פריצות דרך מדעיות ותגליות, אומרת פרופ' שטרן-גינוסר כי הרעיונות באים לה באופן די רנדומלי: "כשאני קוראת משהו, כשאני הולכת ברחוב או סתם בזמן הפנוי", והיא מוסיפה ואומרת: "אבל עוד מפתח חשוב הם כינוסים ואינטראקציות עם אנשים אחרים. הם גם מעניקים לך שקט מהיום-יום, הזדמנות להיות עם ראש פתוח ולשוחח עם חוקרים אחרים. מבחינה זו, מגיפת הקורונה השפיעה מאוד - והכנסים הללו מאוד חסרים".
 
"פרסים לאורך הקריירה האקדמית נותנים דחיפה ומוטיבציה", היא אומרת, ומספרת ששמחה מאוד להתבשר כי נבחרה לכלת פרס בלווטניק. "התהליך של מחקר מלא ספקות. את לא בטוחה שאת עושה משהו נכון, ואם הדבר יצליח. אבל כל פעם שיש פרס, מרגישים שנמצאים בדרך הנכונה. במיוחד שמדובר בפרס היוקרתי ביותר בתחום המדעים. זו הכרה חשובה, גם לי וגם לכל המעבדה שלנו".
 
ראיין: אסף אוני