הסינתזה הייחודית פותחת אפשרויות שימוש חדשות ומרחיקות לכת. "פריצת הדרך שלנו היא שהראינו כי סוג החומרים שאנחנו חוקרים יכול להתחרות עם החומרים הקיימים – ואפילו להתעלות מעליהם – בטכנולוגיית הפיכת אור השמש לדלק". פרופ' שלום מדגים זאת: "בעזרת החומרים החדשים ניתן לתכנן תאים פוטואלקטרוכימיים יעילים שינצלו את ספקטרום השמש וגם יאגרו את האנרגייה שהם מפיקים ממנה; ניתן לפתח סוללות ללא שימוש ביסודות ששכיחותם בכדור הארץ נמוכה (ולכן קשים להשגה או שהם יקרים), או כאלה שיש להן קיבולת גדולה יותר. יהיה אפשר גם להחליף מתכות נדירות מאוד, שמעורבות בתהליכים שונים, בתכנון קפדני של החומר הדרוש ובשימוש בחמשת היסודות שהוזכרו בלבד".
פרופ' שלום אומר כי הגיע אל הכימיה מאוחר יחסית. "הייתי רוצה לומר שהטבלה המחזורית הייתה תלויה מעל המיטה שלי ושפירקתי טרנזיסטורים בתור ילד", הוא אומר בחיוך, "אבל זה לא היה המצב". הוא גדל בדרום תל אביב ובחולון, שירת בצבא קבע שלוש שנים, אחריהן יצא לטייל בעולם עם מי שלימים הייתה לאשתו, ורק לאחר מכן התחיל בלימודים.
"מכיוון שבתיכון התמקדתי בתחום הריאלי, התחלתי ללמוד מדעי המחשב וכימיה באוניברסיטת בר-אילן", הוא מספר. "אך כבר בשנה השנייה", הוא נזכר, "הבנתי שהכימיה היא הדבר העיקרי שאני רוצה להתמקד בו". הוא המשיך לתואר שני ולדוקטורט באוניברסיטת בר-אילן, בנושא "הבנת המנגנונים ותהליכי הפרדת המטען בתא סולרי מרוגש בנקודות קוונטיות בד בבד עם פיתוח מדע חומרים חדש לעבר השגת תא סולרי יעיל וחדשני". בבתר-דוקטורט השתלם במכון מקס פלאנק בפוטסדאם שבגרמניה. אחריו שב לישראל, לקבוצת מחקר בראשותו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנים הספורות שלו באוניברסיטה הספיק לקבל מענקי מחקר מקרן המחקר של האיחוד האירופי, וגם זכה בפרס מצוינות של החברה הישראלית לכימיה והאגודה הישראלית לוואקום.
בקיץ האחרון התבשר על הזכייה בפרסי בלווטניק. "זה היה מלהיב ומרגש מאוד", הוא אומר, "במיוחד משום שבדיוק היינו כל המשפחה בבידוד אחרי שכולנו חלינו בקורונה". הוא אומר כי מלבד ההרגשה האישית חש גאווה על היותו הזוכה הראשון מאוניברסיטת בן-גוריון בפרסי בלווטניק היוקרתיים ("אבל אני מקווה שיהיו אחרים נוספים בשנים הקרובות"). "זו הרגשה מעולה לקבל את הפרס", הוא אומר, "זה מעניק רוח גבית למחקר".
פרופ' שלום אומר כי העובדה שהתחיל בלימודי כימיה בתחום התרופות, עבר לעסוק בצד הפיזיקלי יותר של הכימיה בתחום התאים הסולאריים, ומשם המשיך למדע חומרים מתקדם בגרמניה, עוזרת להסביר את החידושים שנרשמו במעבדה שלו. "אני אוהב מאוד לשלב תחומים שונים", הוא אומר, "וזה אחד הדברים היפים ביותר במדע, לדעתי". לדבריו, "המחשבה איך לשלב תחומים שונים מעניקה לך את היכולת להשתפר, להתקדם ואולי להגיע לפריצות דרך".
כשהוא נשאל כיצד הוא יוצר אווירה במעבדה שתאפשר יכולת כזאת, הוא משיב: "אנחנו מנסים לא להיות מקובעים. לעבוד עם אנשים אחרים ועם הצוות שלנו. אני אומר להם שמותר וצריך לטעות בשביל ללמוד, אבל צריך תמיד להיות סקרנים, יצירתיים ולעשות.
"מתישהו בסיעור מוחות סביב נושא כלשהו", הוא מוסיף, "תמיד מגיעה השאלה אם מה שאנחנו חושבים עליו יעבוד או לא יעבוד. בתחום שלנו לרוב זה לא אורך חודשים לברר אם כיוון מסוים מוביל קדימה או אחורה, ולכן אני אומר להם: 'אל תפחדו, נסו, מקסימום זה לא יצליח, אבל בטוח שנלמד משהו חדש'. אני מאמין שפריצות דרך רבות מגיעות מחשיבה יצירתית ומחוץ לקופסה".
ראיין: אסף אוני