פורום שלהי העת העתיקה
במסגרת החטיבה למדעי הרוח של האקדמיה פעל פורום רב־תחומי שעסק בשלהי העת העתיקה. בראש הפורום עמדה חברת האקדמיה פרופ' מארן ניהוף. מטרת הפורום הייתה ליצור בישראל קהילה אקדמית תוססת בנושא שלהי העת העתיקה על שלל הדיסציפלינות הקשורות אליו, קהילה ששילבה חוקרים בכירים עם תלמידי מחקר מכל המוסדות האקדמיים בארץ. דגש הושם על מפגשים בין־תחומיים, כגון מפגשים ששילבו חקר טקסטים עם עיון בממצאים חומריים או מפגשים שהשוו בין דתות. בשנת תשפ"ד הפורום עסק בחוק הרומי במזרח התיכון.
משתתפי פורום שלהי העת העתיקה, ינואר 2023
מפעל חקר השירה והפיוט בגניזה ע"ש עזרא פליישר
לרשימת חברי הוועדה המלווה למפעל חקר השירה והפיוט בגניזה ע"ש עזרא פליישר
המפעל נוסד על ידי האקדמיה בשנת תשכ"ז (1967). מטרת המפעל היא לפענח, לזהות ולקטלג את קטעי השירה והפיוט שנשתמרו באוספי הגניזה הקהירית. היוזמה נתאפשרה עם ריכוז תצלומי המיקרופילם של רוב אוספי הגניזה בעולם במכון לתצלומי כתבי היד העבריים שבספרייה הלאומית. היום אפשר להיעזר גם בסריקות המשובחות של קטעי הגניזה שבאתרים שונים במרשתת. ואכן, הקטעים הסרוקים מקילים לעיתים קרובות את פיענוח החומר, וכפי שיוסבר בהמשך – מאפשרים לזהות הרבה פיוטים שלא זוהו עד כה.
נכון לימים אלה הושלם קִטלוג השירים ברוב האוספים הגדולים של הגניזה. במאגר המידע של המפעל רשומים קרוב ל-100,000 כותרים של פיוטים מן הגניזה ומעל 70,000 התחלות של פיוטים נדפסים. רוב האוספים הגדולים של קטעי הגניזה כבר פוענחו. מן האוספים הגדולים נותרו קטעי הגניזה מאוסף פירקוביץ' שבסנקט פטרבורג, אך יש עוד כמה אוספים קטנים שטרם קוטלגו, וכן דרושות השלמות לאוספים שכבר קוטלגו.
המפעל נושא את שמו של פרופ' עזרא פליישר ז"ל, שייסדו ועמד בראשו יותר משלושים ותשע שנים. פרופ' פליישר הלך לעולמו באב תשס"ו. העבודה במפעל חייו נמשכת ברצף בראשותה של חברת האקדמיה פרופ' שולמית אליצור, בסיועה של ועדה מלווה ובה שני חברי האקדמיה. את עיקר עבודת הפיענוח, הקִטלוג והמחשוב מבצעת העובדת הקבועה במפעל, ד"ר שרה כהן.
בשנתיים האחרונות חלה תמורה בעבודת המפעל: בעקבות הסכם שנחתם בין האקדמיה לבין הספרייה הלאומית להעברה הדרגתית של החזקת המפעל לספרייה הלאומית, דרשה הספרייה – כתנאי למימוש ההסכם – את כל החומר שבמאגרי המפעל כדי לשלבו באתר שלה, "מרחב". כצוואתו של פרופ' פליישר ז"ל שלא להעביר חומרים ללא הגהה וכדי למנוע כשלים אפשריים, הוקדשו כמעט כל השנתיים האחרונות להגהה אינטנסיבית של החומר. עד כה הוגהו ביסודיות כרכים 131–160, 193, 194, 198–209, 231, 232 מהסדרה החדשה בקיימברידג', שבכל אחד מהם מאות קטעים. גם כרכים 233–240 הוגהו, אך החומר שבהם טרם נכנס למאגר. בהגהה נבדקו בשנית תצלומי קטעי הגניזה על פי הסריקות המשובחות שבאתר פרידברג, הטובות בהרבה מהתצלומים שעמדו לפני פרופ' פליישר. סריקות אלה, בהצטרפן אל המידע הרב שהצטבר במאגר, המאפשר זיהוי מורכב של חומרים לקויים, הניבו זיהוי של פיוטים רבים שלא פוענחו בעבר וכן תיקונים ודיוקים בלשונם של שירים שזוהו. כמו כן נוספו על השירים נתונים רבים, ונערכו אלפי תיקונים במאגר. עוד הוכנסו לַמאגר הנתונים של קטעי הפיוט שבאוסף ספריית ריילנדס שבמנצ'סטר, אוסף A, קטעים 1–1370. הקטעים הללו פוענחו, ובשנה האחרונה בדקה אותם פרופ' אליצור לקראת הכנסת הנתונים למאגר.
במהלך השנתיים האחרונות הופיעו כמה ספרים מקיפים, ובהם פיוטים רבים מאוד, כגון ספרה של פרופ' אליצור "סוד משלשי קודש: הקדושתא מראשיתה עד ימי ר' אלעזר בירבי קליר" וספרו של ד"ר עדן הכהן "מחזור היוצרות של ר' שלמה סולימן אלסנג'ארי לפרשות השבוע". ספרים אלה מבוססים על החומרים שבמאגר המפעל, ועם הופעתם נרשמו במאגר כל הפיוטים הנדפסים בהם לצד פיוטים שהופיעו בפרסומים אחרים. לאחרונה נוסף חידוש המזין את מאגר המפעל: כפי שצוין קודם, אוסף פירקוביץ' שבסנקט-פטרבורג טרם קוטלג בשיטתיות. כדי לקדם את קטלוגו של אוסף זה זכה לאחרונה ד"ר מתי הוס מן האוניברסיטה העברית בירושלים במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע לארבע שנים לצורך קִטלוג האוסף. את עיקר העבודה מבצע קדם גולדן בשיתוף עם ד"ר כהן, ומאז תחילת המיזם בנובמבר 2019 הוזן מידע מלא על יותר מ-1,430 שירים מאוסף חשוב זה.
(קטע מהפיוט המפורסם "היום תאמצנו" לברכת השלום בחגים ותחילת נוסח הקבע שאחריו: "[כהיום הזה ת[ביאנו ששים ושמחים] בבניין שלם]". הקטע הוא מסדרת הנוספות שבאוסף טיילור–שכטר שבקיימברידג', אשר כל כרכי הפיוטים שבה קוטלגו בשנים האחרונות ותוכנם הוכנס למאגר המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה, Reproduced by the kind permission of the Syndics of Cambridge University Library T–S AS 116.256)
בתחילת ינואר 2019 הועבר לספרייה הלאומית כל החומר שבמאגר, בעזרתו של ד"ר אבי שמידמן. לאחרונה שילבו אנשי הספרייה הלאומית את החומר הזה באתר הספרייה, ועתה הוא נגיש לכל דורש. עם זאת התוכנה שבמפעל מאפשרת קבלת נתונים ברורים יותר, ובכלל זה נתונים מורכבים, וחוקרים מכל העולם ממשיכים לפנות בשאלות ומקבלים סיוע, תשובות ממוקדות ואף דוחות מפורטים המאפשרים להם להתקדם במחקריהם. החומר שבקטלוגים משמש זה שנים בסיס לרוב ספרי השירה והפיוט המתפרסמים בארץ ובעולם. גם הזיהויים החדשים שעלו בעת הגהת החומר כבר סייעו לכמה חוקרים לשפר את מהדורות השירים שהם מכינים.
מפעל האונומסטיקון של ארץ ישראל
מפעל האונומסטיקון (The Onomasticon of Iudaea•Palaestina and Arabia in the Greek and Latin Sources) מרכז את כל המובאות המזכירות שמות של יישובים, עצמים גאוגרפיים, יחידות מנהליות ואף קבוצות אתניות בארץ ישראל ובסביבתה הקרובה (מחוזות שהשתייכו בעבר ליהודה או לפרובינקיות של פלסטינה וערביה) מאמצע המאה הרביעית לפסה"נ (ערב כיבוש הארץ בידי אלכסנדר הגדול) ועד הכיבוש המוסלמי באמצע המאה השביעית לסה"נ.
הערכים מוגשים לקורא על פי סדר האל"ף-בי"ת של השמות, ובהם ציטוטים בלשון המקור ובתרגום לאנגלית, הערות טקסטואליות חיוניות, דיון גאוגרפי-היסטורי, ובמקרים רבים גם דיון ארכאולוגי, וביבליוגרפיה. צוות המחקר אסף את החומר הנוגע לעניין מכל המקורות ביוונית ובלטינית, ובכללם רשימות מנהליות, כתובות, מטבעות וכדומה, וכן ממקורות בלשונות המזרח, בעיקר סורית, אם אלה תורגמו מן היוונית.
הכרך הראשון, ובו מבוא, רשימת מקורות מוערת, טקסטים המכילים ריבוי שמות (ולכן אי אפשר לשייך אותם לערך אחד) ומפתחות, והכרך השני, הכולל ערכים באות A (בשני חלקים), יצאו לאור.
הכרך השלישי, ובו ערכים באות B, הושלם ונמסר לאקדמיה, עבר בדיקה של קורא-מעריך חיצוני וכעת נמצא בעריכה. כל הטקסטים ביוונית הם ב-Unicode הכרך יכלול גם תוספות לרשימת המקורות. מדובר בעיקר במהדורות ביקורתיות שטרם ראו אור בעת הכנת הכרכים הראשון והשני, והיום הן מחליפות את המהדורות הישנות. מלבד זאת, רשימת התוספות מכילה פרסומים חדשים (כתובות, פפירוסים) או מקורות שנעלמו מאיתנו בשלבי העבודה הקודמים.
מן האות C ואילך החומר יתפרסם בפורמט אלקטרוני. לשם כך פיתחה חגית בגנו יישומון דיגיטלי (אפליקציה) שישמש פלטפורמה להזנת הטקסטים ביוונית ובלטינית המזכירים כל שם ושם עם כל המידע הנלווה. בזכות היישומון יונגשו הנתונים לכלל ציבור החוקרים. כבר הושלמה הזנת כל הטקסטים הלטיניים והיווניים (בחלקם הגדול עם התרגומים לאנגלית) באותיות D ו-E וכחצי מן הטקסטים באות C. שלוש האותיות הללו הוכנו תוספות של ביבליוגרפיה מוערת, והכוונה היא לאחד תוספות אלו עם התוספות של האות B ולהעלות את הכול ליישומון, שהביבליוגרפיה המקורית כבר הועלתה אליו.
רשימת כל השמות המתחילים באותיות Z–C כבר הוזנה ביישומון.
לאחר פרסום הכרך השלישי (של האות B) המערכת מתכוונת לפרסם קובץ PDF שייוחד למקומות מקודשים. הכוונה למרכזים דתיים ופולחניים: מקדשים, בתי כנסת, כנסיות, מנזרים, מוסדות צדקה המוחזקים בידי הכנסייה וקברי קדושים, אם הם מזוהים בשמם במפורש. עד כה הוכן הבסיס לקובץ זה, ובו מראי המקום בסדר כרונולוגי, טקסטים, ביבליוגרפיה והצעות זיהוי.
מפעל המילון של הפרסית האמצעית
המפעל מתנהל בחסות משותפת של האקדמיה ושל Accademia dei Lincei שברומא, האקדמיה לכתובות ולספרויות שבפריז (Académie des Inscriptions et Belles-Lettres) ואיגוד האקדמיות הבין-לאומי (Union Académique Internationale). מנהל המפעל היה חבר האקדמיה פרופ' שאול שקד ז"ל מהאוניברסיטה העברית בירושלים וסגנו הוא פרופ' קרלו צ'רטי (Carlo Cereti) מאוניברסיטת לה סאפיינצה (La Sapienza) שברומא. מאחר שפרופ' צ'רטי משמש בשנים האחרונות בתפקיד נספח תרבות בשגרירות איטליה בטהראן, אין הוא פעיל במפעל המילון. מרכז המפעל הוא ד"ר דומניקו אגוסטיני (Domenico Agostini). הוא שוהה בישראל זה כשש שנים.
בשלב הראשון בעבודת המפעל הועלו לאתר המיועד לכך במרשתת כל הטקסטים הרלוונטיים בפרסית אמצעית: הספרות הזורואסטרית שבפרסית אמצעית במלואה, עד כמה שאפשר; מבחר טקסטים בפאזנד (כתב מאוחר בשימוש המחברים הזורואסטרים); הטקסטים המאניכֵאיים בפרסית אמצעית שנתגלו בטורפאן, הכתובים באחד הכתבים של השפה הסורית (באדיבותו של פרופ' דזמונד דורקין-מייסטררנסט [Desmond Durkin-Meisterernst], שחיבר מילון לפרסית האמצעית המאניכאית); הכתובות האפיגרפיות בפרסית אמצעית שעל גבי סלעים ועל גבי חותמות וממצאים ארכאולוגיים אחרים כגון פפירוסים ותעודות קלף.
הכוונה היא לתעד גם מילים בפרסית אמצעית המופיעות כמילים שאולות בטקסטים בשפות שכנות, כגון הדיאלקטים השונים של הארמית, הארמנית והערבית.
דף ההתחלה של כתב יד DS, הכולל את החיבור Ayādgār ī Jāmāspīg "זיכרון לג'אמאספיג", בפרסית אמצעית בכתב הפהלווי. כה"י מצוי בספרית מהרג'יראנא בעיר נוסרי בהודו:
דף ההתחלה של כתב יד RJ, הכולל את החיבור Ayādgār ī Jāmāspīg "זיכרון לג'אמאספיג", בכתב הפאזנד. כתב היד מצוי בספרית מהרג'יראנא בעיר נוסרי בהודו:
הטקסטים מועלים לאתר במהדורות מדעיות בתעתיק מדעי לאותיות לטיניות, לאחר הגהה קפדנית, ובלוויית תרגום לאחת השפות העיקריות של המחקר. הם נועדו לשמש בסיס למילון מקיף של השפה.
צוות מצומצם של עוזרים מדעיים, חלקם מתנדבים, פועל בישראל, באיטליה ובארצות אחרות להכין את מסד הנתונים למילון, שיהיה הראשון מסוגו. אחד העובדים בצוות בשנה הנוכחית הוא ד"ר מיגל-אנחל אנדרס טולדו (Miguel Angel Andres Toledo), חניך אוניברסיטת סלמנקה. בצוות גם עוזרים האוספים חומר הנוגע לאטימולוגיות של הלקסיקון בפרסית אמצעית, ומומחה לתכנות מחשבים, מר יובל קפלן, השוקד על פיתוח התכנה ועל תחזוקתה. הצוות מתכנס מפעם לפעם לדיונים מדעיים ולהחלפת דעות. מרכז החישובים של האוניברסיטה העברית בירושלים מספק למפעל שירותי שרת ותמיכה, ושירותים אחרים נרכשים בשוק הפרטי.
במתנדבים העובדים במקומות אחרים בעולם לספק חומר למסד הנתונים של המילון יש לציין בעיקר את פרופ' אוקטור שרוו (P. Oktor Skjaervo) מאוניברסיטת הרוורד שבארצות הברית ואת ד"ר יודית יוספסון (Judith Josephson) מאוניברסיטת גטבורג שבשוודיה, שתרמו מפרי עבודותיהם הפילולוגיות לפרויקט המילון.
בשלב השני של העבודה במפעל, המצוי היום בראשיתו, עובר צוות המילון לעבודה על ערכי המילון. שלב זה יימשך כשנתיים עד שלוש שנים.
האקדמיה אינה תומכת כספית במפעל, אך הוא נהנה ממימון הקרן הלאומית למדע. הקבוצה הפועלת ברומא זכתה בעבר לתמיכה כספית על בסיס אישי במסגרת לימודי הפרסית האמצעית באוניברסיטת לה סאפיינצה, אך לאחרונה צומצמה מאוד מעורבות האיטלקים במפעל בשל קשיי תקציב. כיום התמיכה הכספית היחידה היא של הקרן הלאומית למדע. תמיכתה אושרה לשנים 2014–2018.
מהדורה ראשונית של המילון צפויה להופיע בסביבות שנת 2020. בכוונת המפעל להוציא את המילון קודם כול במהדורה מודפסת, אך הוא יוסיף להתקיים ולהשתכלל בצורה דיגיטלית.
הסמל הנפוץ של הדת הזורואסטרית: אדם בעל זקן בתוך טבעת עם כנפים. חרותה בסלע בפרספוליס, איראן:
סידור תפילה זורואסטרי עתיק, בלשון האווסטא:
מפעל הפלאוגרפיה העברית
בראש המפעל עמד פרופ' מלאכי בית-אריה
האקדמיה הקימה את מפעל הפלאוגרפיה העברית בשנת תשכ"ה (1965) בשיתוף עם המרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת (CNRS). מטרות המפעל לתאר ולמיין את התכונות הגרפיות, הטכניות והפיזיות של כתבי היד העבריים מימי הביניים שיש בהם ציוני תאריכים, מקומות ומעתיקים, כדי להעמיד לרשות חוקרי מדעי היהדות כלים מבוססים לזיהוי מוצאם של כתבי יד ולאומדן זמנם, להציע טיפולוגיה סדורה של הספר העברי הכתוב ביד, של כותבי הספר ושל מלאכת הספר ולזרות אור על ההיבטים החברתיים והאורייניים של החברות היהודיות.
כל כתבי היד בעולם בציון תאריך אותרו, וכמעט כולם נחקרו ותוארו באמצעות שאלונים מפורטים. תועדו כתבי יד הנמצאים בספריות בישראל, בארצות הברית, בצרפת, באנגלייה, ברוסיה, באיטליה, באירלנד, בגרמניה, בהונגריה, בדנמרק, בצ´כיה ובמצרים. כמו כן תועדו מאות כתבי יד בציון מעתיקים ומאות תעודות בציון תאריכים, וכן תועדו על סמך מיקרופילמים כתבי יד שעדיין לא נחקרו, בסך הכול כ-6,700 כתבי יד.
כל התיעוד הועבר למאגר נתונים ממוחשב בתיווך שאלון מיוחד שבו כ-700 שדות, ופותחה מערכת עדכון וחיפוש מתוחכמת ומורכבת המכונה "סְפר-דתא" (SfarData). נבחרו אלפי עמודים לדוגמה ונרכשו תצלומיהם בגודל טבעי, ואלה נסרקו ושולבו במאגר הנתונים. לכל כתב יד מתוארך התקינו גרפיקאים לוחות אל"ף-בי"ת. כמו כן הוכנו קובצי תצלומים הממוינים בסדר כרונולוגי לפי טיפוס הכתב וסוגו.
אתר ספר-דתא הדו-לשוני (עברית ואנגלית) שולב באתר הספרייה הלאומית והוא משרת מאות חוקרים במדעי היהדות מארצות שונות. להבטחת קיומו, תחזוקתו ושדרוגו של מסד-הנתונים הקודיקולוגי היחידאי הזה הצטרף לאחרונה המרכז לחקר תרבויות כתב-היד באוניברסיטת המבורג (Centre for the Study of Manuscript Cultures ) כשותף לספרייה הלאומית במתן חסות לאתר ובתקצובו.
כתובת האתר:
http://sfardata.nli.org.il/sfardatanew/home.aspx
פֵּרות המפעל הם הפרסומים שיצאו בהוצאה לאור של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים:
• אוצר המצחפים העבריים: כתבי־יד בכתב עברי מימי־הביניים בציוני תאריך (ארבעה חלקים) מאת מלאכי בית־אריה, קולט סיראט ומרדכי גלצר
• אוצר כתבי יד עבריים מימי־הביניים בציוני תאריך עד שנת ה'ש (שלושה חלקים) מאת קולט סיראט ומלאכי בית־אריה
• אסופות כתבים עבריים מימי־הביניים (שני כרכים; הכרך השלישי לקראת הדפסה) בעריכת מלאכי בית־אריה ועדנה אנגל
הוועדה לבדיקת תחום מדע הדתות באוניברסיטאות בישראל
בראש הוועדה עמד פרופ' גדליה סטרומזה.
הוועדה הוקמה בשנת תשע"ה (2015). לדוח המסכם את עבודתה: "מצב תחום מדע הדתות באוניברסיטאות המחקר בישראל" (תשע"ז/2017).
הוועדה לבדיקת מצב הארכאולוגיה בישראל
בראש הוועדה עמד פרופ' יורם צפריר ז"ל.
הוועדה הוקמה בשנת תש"ס (2010). לדוח המסכם את עבודתה: "דוח על מצב הארכאולוגיה בישראל" (תשע"ה/2015).
בשנת תשע"ה (2015) הפעילה החטיבה את התוכנית "כיתת אומן" – תוכנית לחוקרים במדעי הרוח והחברה. מטרת התוכנית הייתה להפגיש חוקרים צעירים עם חוקר בכיר בסדנה בת יומיים כדי שיתוודעו לשאלות שבחזית המחקר. הסדנה הראשונה בתוכנית התקיימה בעכו באותה שנה (יוני 2015) בהנחייתו של הארכאולוג פרופ' דניס פרינגל (Prof. Denys Pringle) מאוניברסיטת קרדיף, מחשובי הארכאולוגים של ממלכת הצלבנים בירושלים. כיתת האומן השנייה נערכה בינואר 2017: ביוזמתו של חבר האקדמיה פרופ' דוד שולמן אירחה האקדמיה את T.M. Krishna, המוזיקאי הבולט והיצירתי בדורנו במסורת המוזיקה הקלאסית של דרום הודו, הקרויה "קרנאטית". בעקבות כיתת האומן התקיים קונצרט ייחודי של T.M. Krishna בתיאטרון החאן בירושלים. הקדים דברי ברכה שגריר הודו בישראל Mr. Pavan Kapoor.
משב רוח – שבוע מדעי הרוח
על פי המלצת הדוח "עתיד מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל" להגביר את מודעות הציבור למדעי הרוח ארגנה החטיבה בשנת תשע"ב (2012) סדרת אירועים בכרמיאל, בראשון לציון ובירושלים בכותרת "משב רוח – שבוע מדעי הרוח". באירועים אלו השתתפו למעלה מ-20 חברי האקדמיה, ובצידם חוקרים צעירים, יוצרים, אומנים ואנשי תקשורת. פעילות זו חשפה לציבור הישראלי את עבודת המחקר הענפה בתחומי מדעי הרוח ואת תרומתם לפרט ולחברה.
הוועדה לבחינת תחום ההיסטוריה
החטיבה למדעי הרוח בודקת מעת לעת תחומי מחקר באוניברסיטאות בישראל כדי להעריך את הנעשה בתחומים אלו מתוך השוואה לארצות ולאוניברסיטאות מובילות בעולם ולזהות תת-תחומים חסרים או טעונים טיפוח.
בשלב הראשון הוחלט לבדוק את תחום ההיסטוריה הרחב (היסטוריה אירופית ואמריקנית, היסטוריה של עם ישראל, תולדות המזרח התיכון, מזרח אסיה, אמריקה הלטינית, לימודים רוסיים, תולדות האמנות, תולדות המדעים, היסטוריה כלכלית, גאוגרפיה היסטורית, ועוד).
בשנה שעברה הסתיים השלב הראשון של הפרויקט, שכלל את בדיקת הדגשים במחקר באמצעות סקר הדיסרטציות על נושאים היסטוריים שנכתבו באוניברסיטאות השונות משנות ה-70 ואילך, ואת הדגשים בהוראה האוניברסיטאית בתקופה האמורה. דוגמאות של מאגר הנתונים הוצגו לאחרונה בפני ועדת ההיגוי של הפרויקט, הכוללת היסטוריונים חברי האקדמיה והיסטוריונים מובילים אחרים.
בשלב השני הוכנסו למאגר נתונים נוספים על פי הנחיית ועדת ההיגוי, וכן נאספו נתונים על סגל החוקרים באוניברסיטאות מאז 1975 ואילך (מערך זהה של קטגוריות משמש הן את סקר הדיסרטציות והן את סקר ההוראה וכוח האדם). כן נאספו נתונים השוואתיים מאוניברסיטאות מובילות בחו"ל. דו"ח ביניים מתוכנן לצאת במרוצת שנת העבודה הנוכחית.
הדוח על לימודי ההיסטוריה באוניברסיטאות אושר על ידי האקדמיה במרץ 2007.
הוועדה נועדה לנווט את המאמצים לחיזוק מדעי הרוח בישראל. בין הישגי הוועדה היה ייסוד קרן מדעי הרוח ביזמת יד הנדיב בעצה אחת עם צוות האקדמיה שחיבר בשנת תשס"ז את הדוח המקורי - "עתידם של מדעי הרוח באוניברסיטאות הישראל". ועדת שוחט אימצה את הרעיונות העיקריים שבדוח ובעקבות זאת זכתה הקרן גם למימונה של ות"ת.
הוועדה גם בדקה את מקומם של מדעי הרוח בקרן הלאומית למדע ועמלה על יצירת שיתוף פעולה עם יד הנדיב ועם פורום דקני מדעי הרוח בתחום ההסברה כדי להציג את המצב במדעי הרוח - על הישגיהם ועל קשייהם - הן בתוך האוניברסיטאות והן בקרב הציבור הרחב.